קרוב לשבעים שנות חברות עם אתי רעיתי

צִבְעֵי הַזְּמַן הִתְחַלְּפוּ
זִכָּרוֹן חַד הָיָה לְשִׁכְחָה קֵהָה
תַּלְתַּל מִתְבַּדֵּר נִצְרַב בִּשְׁבִיל קֵרַח מַאֲפִיר,
הַשַּׁחַר הָאָדוֹם שֶׁחָצַב אֶת נְעוּרֵינוּ
עֲדַיִן נִשְׁאַר בְּלִבֵּנוּ אָדוֹם
וְאָהֲבָה עוֹד שׁוֹתֶלֶת יַעֲרוֹת אוֹר
בַּדֶּרֶך הַמִּתְקַצֶּרֶת הַיּוֹרֶדֶת מִמַּעֲלֶה הָהָר.

כָּל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִגְדּוֹד מִסַנְסִנֵּי הַדֶּקֶל
גָּדַדְנוּ
כָּל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִבְצוֹר מִזְמוֹרוֹת הַגֶּפֶן
בָּצַרְנוּ
כָּל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לֶאֱרוֹת מֵעַנְפֵי הַתְּאֵנָה
אָרִינוּ
כָּל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִקְטוֹף מִתַּפּוּחֵי הָאַהֲבָה
קָטַפְנוּ.

בְּמוֹרַד הַדֶּרֶך שֶׁנּוֹתְרָה, נְבַקֵּשׁ
שֶׁלא תִּהְיֶה שׁוֹתֶתֶת שְׁקִיעָה אֲרֻכָּה
שֶׁקּוֹרוֹתֵינוּ יִהְיוּ תָּמִיד אֲרָזִים,
שֶׁשָּׁרָב אָדוֹם יַמְשִׁיךְ לִנְשׁוֹף אֵדָיו בְּלִבֵּנוּ
פִּרְיֵינוּ יִשָּׁאֵר מָתוֹק לְחִכֵּנוּ
וּלִלְחֵךְ יְלָדֵינוּ וּנְכָדֵינוּ,
גַּם אִם פּה וְשָׁם
גַּם אִם מִכּוֹכָב רָחוֹק הוֹרַשְׁנוּ מִבֶּלָהוֹת כּוֹחֵנוּ
וּמַרְאוֹתֵיהֶם מִכֶּם לא נִמְחוּ עֲדַיִן.