איש לעצמו - בשתי דקות,
אוסף שברי מחשבותיו.
עוברות תמונות וזיכרון
על אנשים אשר אהב,
ועל הלחי הדמעה ...
זוחלת לה לעט, לעט,
בתוך צפירת הדומיה,
הרגע אושר שנימלט.
כל כך רבים אשר נפלו
על כל מה שלחיות חלמת,
בתוך הלב הם ננעלו,
עם אובדנם עוד לא השלמת.
"מדוע זה" ,- אתה שואל,
"קשה הדרך לשלום ?"
יודע זאת אולי האל,
אך זאת נדע בבוא היום.
