שדות שחוורו

הַשָּׁדוֹת בָּעֵמֶק שלִּי חָוְרוּ תַּחַת רָקִיעַ עָקָר לְלֹֹא מָטָר
אַחֲרֵי לֵילוֹת שֵׁיבָה יְגֵעִים סַהֲרוּרִיִּים
מֵהֲמוּלַת מְטוֹסֵי קְרָב שֶׁהִמְטִירוּ מִמְטְרי אֵשׁ
מִמְטְרֵי אֵשׁ שֶׁגָּמְאוּ לִרְוָיָה חַיִּים
וְאָכְלוּ כָּל מֵה שֶּׁמָּצְאוּ כָּאן בָּעֵמֶק.

הַשָּׁדוֹת בָּעֵמֶק שֶׁלִּי חָוְרוּ אַחֲרֵי לֵֵילוֹֹֹת
בַּהֶם הַשַּׁחַר רוֹעֵד חוֹשֵׁשׁ
לְפַלֵּס דַּרְכּוֹ אֶל הַיּוֹם הַמַּמְתִּין לְחַבְּקוֹ.

הַשַַּׁחַר בָּבוּאָתוֹ הָאֲפֵלָה נִִבְְלָעָה
בֵּין גַּעֲגוּעֵי לַיְלָה חֲרִישִׁים לְשֶׁמֶשׁ
שֶׁתַּקְרִין מִלִּים מִסֵּפֶר קֹהֶלֶת - "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב"¹
וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנוֹתְרָה שַׁכֻּלָּה יְרֵאָה לְהַפְצִיעַ,
וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי עִם הַפַּחַד לָצֵאת לַשָּׁדֶה בָעֵמֶק שֶׁלִּי
שֶׁשֶּׁמֶשׁ יְרֵאָה לָבוֹא לְחַבְּקוֹ
שֶׁמֶשׁ שֶכֻּלָּהּ צוֹעֶקֶת מְבֹהֶלֶת עַד אַפְסֵי אָרֶץ.