אור השחר שברח ממני

מִתּוֹךְ שָׁמַיִם קְרוּעִים
הִתְקָרֵב אֵלַי אוֹר שַׁחַר חִוֵּר וְרוֹעֵד
נִרְאֶה לִי, שֶׁלְּפֶתַע נִצָּב מְבֹהָל
מוּל הַשֶּׁקֶט וְהַדְּמָמָה שֶׁמִּסְּבִיבִי.

אוֹר הַשַּׁחַר הֶחֱלִיט לִבְרוֹחַ מִמֶּנִּי
לִבְרוֹחַ מִלֵּיל הַשְּׁחָקִים שֶׁפָּגַשׁ
עֵת פָּתַחְתִּי אֶת חַלּוֹן חַדְרִי בְּבִית הָאָבוֹת
וְהוֹתִיר אֶת זִקְנָתִי הַמֻּתֶּשֶׁת מְבֻתֶּרֶת לִבְתָרִים
מְהַלֶּכֶת בְּתוֹךְ עֵינַי בְּבוּשָׁה מֻסְתֶּרֶת
מְגַשֶּׁשֶׁת בְּרֶטֶט מְחַפֵֶשֶׁת אֶת אוֹר הַשַּׁחַר
שֶׁבָּרַח מֵאֵימַת הָאֹפֶל שֶׁל בֹּקֶר מִזְדַּקֵּן
בֹּקֶר הַכּוֹלֵא עַל סֻגָּר וּבְריחַ
פֵּרוּרִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל הָרַעֲנָן וְהַיָּפֶה
שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִמָּלֵט מֵעוֹלָם קָשִׁיחַ וְזוֹעֵם
עָדוּי בְּשָׁמַיִם צוֹנְנִים
הַמְּכַסִּים אֶת חַדְרִי בְּבֵית הָאָבוֹת.