קִפְלֵי בְּרָכוֹת
מְנִיצִים
מְצִיצִים
נֶחְשָׂפִים.
הַצֹּהַר נִפְתָּח
הַדֶּרֶךְ נִפְרֶשֶׂת.
הָאֲפֵלָה אַף הִיא זוֹרַחַת בְּנִיצוֹצוֹת
מְרַצְדִים, חֲבוּיִים.
גַּם שָׁם הָאוֹר שוֹכֵן
וּבְדַרְכּוֹ הַחֲבוּיָה
כִּמְעַט מְבֻיֶּשֶׁת
מִתְרוֹנֵן.
לבסוֹף וְלַמְרוֹת הַכֹּל
הוּא נִגְלָה
גַּם שָׁם
בְּמֶרְכָּז הַמְּצֻלָּה.
הַזְּמַן גִּלָּה לִי
שֶׁלַסּוֹף אֵין סוֹף,
שֶׁמִּי שֶׁדּוֹאֵג לְהֵיטִיב בְּכָל רֶגַע
וּמַעֲרִיך אֶת הַזְּמַן
הַזְּמַן מֵיטִיב עִמּוֹ
וּמַעֲנִיק רֶגַּע שֶׁל שִׁינוּי מְבֹרָךְ
בְּכָל רֶגַּע שֶׁל מוּדָעוּת
לְלֹא זְחִיחוּת אוֹ יְהִירוּת.
זֶהוּ יוֹם מְיוּחָד
שֶׁבּוֹ הִגַעת
כְּדֵי לִיצוֹר שִׁינוּי מֵיטִיב
שֶׁאֵינוֹ מַכְזִיב.
נֶאֱסָף
מִצְטַבֵּר
נֶאֱגָר
וּמִתְגַּבֵּר.
אֶת עוֹצְמָתוֹ אֵין לְשַׁעֵר
יֵשׁ לָחוּשׁ
לְלֹא לֵאוּת אוֹ יֵאוּשׁ.
אִמָּא יְקָרָה,
שְׂאִי אֶת לַפִּיד הָאוֹר,
הַמְבֻשָּׂם וּמַרְחִיק הַקּוֹר
כָּך שֶׁהַחַיִּים עַצְמָם
יִזְרְחוּ וִיקַדְּשׁוּ
בְּחֻמָּם
הַכֹּל.
בְּרָכוֹת וְאַהֲבָה
מִמֶנִּי, מֵהָאוֹר וּמֵהַעוֹלָם
שֶׁנִּמְצָא מַמָּשׁ כָּאן
וְגַם שָׁם.
בנך האוהב
ניב.
