הֶחָצָב עָטַּה לוֹבֶן מָדָּיו
כְּבַר בִּישֵּׂר אֶת בּוֹא הַסְּתָיו
לָעֵצִים בָּאָה עֵת שַׁלֶּכֶת
בַּשָּׂדוֹת כְּבַר הָרוּחַ מוֹלֶכֶת
הָאִילָן הִשִּׁיר עָלָיו
הַצָּבָא הִשִּׁיר מָדָּיו
נִגְלָה אֲבוֹי בְּמָעֲרוּמַיו
מִיִּשּׁוּבֵי סְּפָר נִיטָּל הַנֶּשֶׁק
לְלֹא מָגֵן נוֹתָּר הַמֶּשֶׁק
יְהִירוֹת, בִּטָחוֹן מוּפְרָז
חוֹלִי כֹּה עַז מוּכָּר מֵאָז
חָלְפוּ שָׁנִים הַחוֹלִי לֹא גַּז
גַּם עֵת בַּגְּבוּל יִשּׁוּב מוּפְגָּז
וַיִּשְׁמַן לֵב יְשׁוּרוּן וַיִּבְעַטַ
בְּכָל כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת כִּמְעַט
כְּתָמִיד תָּמִיד כֹּה כּוֹאֵב
פְּרִי זִלְזוּל בִּיְכוֹלוֹת אוֹיֵב
אָכֵן תָּמִיד כֹּה רַע, נוֹרָא
הַ"סְּמוֹךְ עָלַי" וְהַיוֹהָרָה
אָמְרוּ הִנֵּה בָּנִינוּ חוֹמָה
אשר תִּמְנַע פֹּה מִלְחָמָה
הָאוֹיֵב הוּכָּה בְּ"צוּק אִיתָּן"
וְגַם הָרִישָּׁיוֹן נִיתַּן
לִמְסִיבָּה כה קְרוֹבָה לַגְּבוּל
הֵן לָנוּ צָבָא חָזָק, דָּגוּל
הָאוֹיֵב לָטַשׁ אֶת סַכִּינַיו
חֶרֶשׁ עִדְכֵּן תָּכְנִיּוֹתָיו
בְּאַחַת לִפְרוֹץ גְּדֵרוֹת הַגְּבוּל
וְלִשְׁטוֹף פְּנִימָה כְּמוֹ בְּמַבּוּל
לִטְבוֹחַ, לִרְצוֹחַ אֵם, תִינוֹק
לִשְׂרוֹף, לְבַקֵּעַ וְלַחֲנוֹק
הֶחָצָב כְּבַר אֵינוֹ נִיצָּב
עָקַרוּהוּ עַל פְּקְעַיו
פָּשַׁט אוֹיֵב עִם אוֹר רִאשׁוֹן
הָיָה גַּן הָעֵדֶן לְגֵּהִינוֹם
לֹא גֶּשֶׁם רָוְותָּה אַדְמָתָם
הוֹי אַרְצִי רָוִוית שׁוּב דָּם
עוֹד יָשׁוּב וְיִפְרַח הֶאָבִיב
לֹא לַיֶּלֶד הַשּׁוֹאֵל אֵי אָבִיו
בִּן מְבַכֶּה אָב וְאָב אָבֵל עַל בֵּן
מָה לִי יֶקֶב, גּוֹרֶן, פַּרְדֵּס, מַתְּבֵּן
שַׁכּוּלָה אַרְצִי בְּלִי בַּת וּבֵן
הַרְחֵק בַּשָּׂדוֹת חוֹחִית תְּרַנֵּן
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
