אני והזמן

אֲנִי וְהַזְּמַן עוֹגְבִים
עַל קֶרֶן שֶׁמֶש
שֶׁמְּהַלֶּכֶת
אֵי שָׁם בְּאַפְסֵי מִדְבָּר מִתְרַחֲקִים.

אֲנִי וְהַזְּמַן עוֹגְבִים
עַל הֶמְיַת מַיִם
שֶׁמְּנַגֶּנֶת
אֵי שָׁם בְּעַרְפִלֵּי בֹּקֶר נָסִים .

אֲנִי וְהַזְּמַן בּוֹכִים גַּעֲגוּעִים
מְבַקְּשִׁים הִינוּמַת אוֹר מִקֶּרֶן שֶׁמֶשׁ
שֶׁחֶרֶשׁ יָצְְאה אֱמֶשׁ מִיּוֹמִי
אֶל מֵעֵבֶר לָהָר.

אֲנִי וְהַזְּמַן כּוֹאֲבִים חֲרָדוֹת
לְחַיֵּי יְלָדֵינוּ וּנְכָדֵינוּ
הַנִצָּבִים מוּל אֵימַת אֵש בְּשַׁעֲרֵי עָזָה
מוּל אֵימַת אֵש הַמְּבַקֶּשֶׁת אֶת חַיֵּיהֶם -
מְבַקֶּשֶׁת אֶת חַיֵּינוּ .