ארצי אל תקברי את בניך

כְּשֶבְּמַשַּׁב עַנְנֵי קְרָב
סַב וְאַב קוֹבְרִים אֶת בְּנָם
בְּאַרְצִי הָאֲהוּבָה עָלַי
נִקְבַּר חִיּוּכוֹ שֶל הֶעָתִיד.

כְּשֶׁרוּחַ סַעֲרָה וַעֲנַן אֵשׁ מִתְלַקֵּחַ
מְלַוִּים סַב וְאַב עוֹקְדִים עֲלוּמִים
הֶעָתִיד נָפַל חָלַל
בְּאַרְצִי הַמְּדַמֶּמֶת וְהַדּוֹמַעַת.

אֲנִי כּוֹאֵב אֶת כְּאֵבָהּ שֶׁל אַרְצִי
הַמְּמַסְגֶּרֶת בְּשָׁחוֹר אֶת שֵׁמוֹת יְלָדֶיהָ
וּמְכִינָה בְּאַדְמָתָהּ מָקוֹם מְדֻשָּׁא וְיָפֶה
לַשֵּׁמוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ.