אתי שליֶ

ִּאֶתִּי שָׁלִּי חָוְרוּ פָּנֶיהָ מֵהָאֵימָה הַגְּדוֹלָה
סְתָיו עָמוּם שָׁקַע בְּמַבָּטָהּ
הַכְּאֵבִים בְּגוּפָהּ זָעֲקוּ
וְאוֹתָם אֲנִי נוֹשֵׁא בְּמַחֲשַׁכַּי כַּעֲדָיִים יָפִים
עֲדָיִים יָפִים, שֶׁזּוֹכְרִים
כִּי מָהֵר-חוֹפֵז עָבְרוּ עֲלֵינוּ הַזְּמַנִּים
אָךְ כֶּל רֶגַע מֵעַל שִׁבְעִים שְׁנוֹת רֵעוּת
זֹורְמִים בְּדָמִי גְּדוּשִׁים בִּבְרָכָה
כִּי אַת לִי הַמַּתָּנָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּחַיַּי.