ארצי נשמתה טבעה בחשכה

אַרְצִי נִשְׁמָתָהּ טָבְעָה בַּחֲשֵׁכָה
וַהֲדָרָהּ הַלּוֹהֵב עָטוּף בְּעַצְבוּתָהּ,
עַצְבוּת שֶׁיָּרְדָה מִן הַטַּחַב
וּמִן הָאֵזוֹב הַמְּדַמֵּם בְּלִבָּהּ,
נָסָה מֵאֹפֶק בּוֹעֵר
וְנֶאֶסְפָה בְּחֵיקָם שֶׁל יָמִים בּוֹעֲרִים
עַל מַרְבַדֵּי חַיִּים מְדַמְּמִים,
הַמְּמַסְגֵּרִים בְּמוֹדָעוֹת אֵבֶל קוֹדְרוֹת
עֲלוּמִים יָפִים שֶׁרָצוּ חַיִּים וְרַחֲמֵי שֶׁמֶשׁ
וּפָגְשׁוּ אֶרֶץ שֶׁנִּשְׁמָתָהּ טָבְעָה בַּחֲשֵׁכָה
וְכָל הֲדָרָהּ הַלּוֹהֵב עָטוּף בְּעַצְבוּת מְבַכָּה
עַל אֶרֶץ יָפָה שֶׁאֵינֶנָּהּ.