הִתְגַּלּוּת

כשהיא חושפת טפח
רוחות עוצרות נשימה
ציפורים משתתקות לפתע
האוויר עומד נדהם

כשהיא מגלה טפחיים
השמש דום בגבעון
והים כמו ראי ענק
משקף רק אותה פתאום

כשהיא חושפת שלושה
השמיים נופלים לרגליה
ובלי שום בושה
הופכים לעפר

כשהיא מוסיפה לחשוף
ומפנה לעולם את השת
גם אם אתה אלוהים
אתה יורד לנשק

כשהיא בעירום מלא
אין מה להתפלא
שמתים מתעוררים
וקמים ואומרים שירה

כשהיא אומרת כן
כן-כן-כן עד גמירה
לא נותר בך שום ספק
שהעולם נברא במילה –