איך לא

איך לא חשבו על זה קודם
כשהכול היה חם וטרי
ושוקק חיים כמו אודם
על שפתי נערה חרמנית

איך לא ראו את זה קודם
כול חכמי הדור שלי
שידעו בעל-פה את קהלת
ונוּסחוֹת בחשבון אינסופי

איך לא הבינו זאת קודם
לוחמי סיירת האִיד
כלילי המראה והאגו
שהזמן לא ניכנע לאיש

איך לא פתרו הם קודם
את החידה הנצחית
כול אלה שהקדימוני
ברוב ניסיונות החיים

כול אותם שבדקו לפניי
כשהייתי סתם חולמני
אם יש או אין אלוהים
ומאין הדג משתין –

במבט לאחור כה מפליא
שאני הראשון ידעתי
אֶת היפה בנשים
כשהיית היפה בנשים.