הנמכת ציפיות

אילו ידעתי לדבר
בשפת הציפורים הנודדות
הייתי אומר להן: אין
לכן כבר מזמן
מה לחפש
כאן

כי הארץ מַלאה נאדות
נפוחים סרוחים
מרעילים את האוויר
את הנחלים את האגמים
משחיתים כל חלקה טובה
תחת השמיִם

אילו ידעתי לדבר
בשפת הציפורים הנודדות
הייתי מגלה להן שמדובר
בנאדות בשר ודם
המהלכים על שתיים
ומדברים בשפת אנוש

אילו ידעתי לדבר
בשפת הציפורים הנודדות
ולעוף כמותן
לא הייתי נוחת כאן
לא בהלוֹך ולא בחזוֹר
מארצות החום והקור

אבל מניסיוני הרב
בארץ המובטחת (שאגב
כבר קוימה לא פעם בעבר
עד שהחלה לצאת מהאף
מרוב שהחיינו והגיענו)
אני יודע שבזמן הזה
מוטב להנמיך ציפיות
ולשתוק

(אבל איך אפשר לשתוק?)