ירושלים של כולנו <br>

יום ירושלים היום
והמסר שאני מקבלת
אפילו מתחרז:
"במקום לברוח,
איספי עוד כוח."

חייבת ללמוד
לחבק את הכאב
הבוקע עמוק מתוך לבי
כאב של אלפי שנות גלות
כאב של אחים סובלים
כאב של אימהות, אבות, יתומים
כאבים שהתנקזו
אל ירושלים שבתוך לבי
העיר שחומותיה עומדות ליפול
אותן החומות המפרידות
בין איש לרעהו,
בין אישה לבעלה
בין עמים במצוקה

העיר שחוברה לה יחדיו
אכן תהיה העיר האחת
בה ישכנו כל העמים בשלום
זה לצד זה
והאיש תחת גפנו
יעניק את פרי כרמו
לאיש תחת תאנתו
אשר יחלק את תאניו
לכל אנשי העיר –

החזון עומד ופועם בנו
במסתרי לבנו
עלינו רק לחפור ולהסיר את שכבות האבק
את האבנים המיותרות
את עפר הדורות

ושם למטה נראה
את העיר זוהרת במלוא הדרה
אוספת את נשמותינו
המטוהרות
המצוחצחות
מתעלת אותן
אל עולם שכולו טוב
הקיים פה בינינו

אם רק נדע לכוון את העדשות שלנו
אל הפוקוס הנכון
לחדד אותו
אל הנקודה האחת
היפה, הזוהרת

השוכנת בירושלים של כולנו,
עיר האהבה האחת.