ללב שלי היה בית, הבית שלו היה איתך,
כעת נפשי האובדת מחפשת קורת גג רחוק ממך.
שנינו אהבנו, אני קצת יותר,
חשבתי שחיפשנו את מה שחלמנו, לא ידעתי שתוותר.
אספת את הבגדים, לקחת את מיטלטליך
אני חשתי שפרצו לבית, לקחו לי את זיכרונותיך.
אני נושמת עמוק, מנסה להתרומם,
יש לי עצב מתוק, רוצה פשוט להיעלם.
הגעגועים שלי עמוק בפנים מתחזקים,
פוחדת שמרוב פעימות הם יקרעו לי את הבגדים,
החיים נעצרו, אבל הם חייבים להימשך,
האורות אצלי כבו, כבר לא אכפת מאין תבוא ולאן תלך..
