בן ארבעים, אולי יותר
פרצוף מזרחי, לא מוכר
אז התקשורת הסתפקה
בלהעניק לו תהילה בת דקה
בן ארבעים, אולי יותר
ממושקף, שיער חסר
רזה, צנום, מעט מתלהם
זוכרים פרצוף, לא שם.
בן ארבעים, נראה יותר
שפתו עילגת כשל מהמר
אין לו כיפה סרוגה
ולא הליכה של מאצ'ו
לא נראה כמו אחד שמשוגע
על טררם ועל שואו.
אבל ידע לירות, ידע לתקל
כששוטר מוג לב פחד להסתער
ובשני כדורים בול חיסל מחבל
ואת הגלורי גנב מישהו אחר.
אז אימא לא הכירה
את יונתן שפירא
אבל העם, מן הסתם
מכיר את דוד שפירא מאי-שם
ואת האדון יצחק דדון
שלא התהלך כטווס, כדון
הדחיקו לשוליים, הפכו לאזוטרי
למרות שכולם יודעים מי אחראי לירי
שהציל ישיבה שלימה, תתפלאו,
אבל זה לא דוד שפירא אלא האיש ההוא.
ושפירא? שפירא הוא גיבור וקוסם על באמת
ואיך לא, אם זכה בכזו תהילה אחרי שחיסל מחבל מת...
ושום מילה על עדה, צבע
וסממנים מבית אלוהים וטבע.
