לחזור בתשובה

עת את הזריחה אני רואה בעינייך
קרני השמש הולמות בי באהבה
זיוון אומר לי בחום, לבוא אלייך
לחזור לאהבתך הישנה בתשובה...

אבל רק אני זה שיודע
כי בינות אהבתנו משהו מתמוגג
רק אני הוא זה שמתגעגע
ורק לבי העצוב הוא שמתפוגג.

עת את השקיעה אני רואה בעינייך
בדמיוני אני רואה בין דמעות נוצצות כלשם
וכשחורף בנשמתי, קר לי בלעדי זרועותייך
ואני רוצה אז את אהבתך ניתכת עלי כגשם

עת את הזריחה אני רואה בעינייך
את השקיעה אני חש בנשמתי
ועכשיו כשאני עם עצמי ובלעדייך
אני שב לחוות את האמיתי.