שיר על איש עשיר

השבת קראו בבית הכנסת את פרשת קורח
(במדבר טז',יז' יח')

אם רוצים לתאר איש עשיר ומאד אמיד,
משווים אותו לקורח או לרוטשילד .
כולם יודעים המון,
על רוטשילד - הנדבן –הברון.
אך מה כתוב על עושרו של קורח,
מעט מאד--, חבל כמעט לטרוח.

הוא הנהיג מרד נגד משה והלוויים.
רצה להיות גם כן במעמד הכוהנים.
ולאחר שהעלה את חמתו של אלוהים,
הוא נענש בעונש מצמרר, נקבר חיים.

(במדבר טז' פסוק לב')
"ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם,
ואת כל האדם אשר לקורח, ואת כל הרכוש,
וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה..."

פעמיים נוספות נזכר המקרה במקרא,
אך אין כל פרטים על עושרו, שיכולים להסביר כיצד נוצרה האגדה.

כולנו יודעים מספורי התורה ומקריאת ההגדה,
כי עינו את העם, בחומר ובלבנים ובעבודה קשה.
לאחר מכת הבכורות--- ולפני הבריחה החפוזה,
קיבלו מהשכנים כלי כסף וזהב ושמלות בהשאלה.
(שמות יב' פסוק לה')

אך כבר בפסוק לז'
"וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר,
מקנה כבד מאד"

מספור עגל הזהב, ותרומת הנזמים,
אפשר להבין כי למרות התנאים הקשים,
נשים תמיד נשים.
הלכו בחום המדבר- עדויות בתכשיטים,
ובנקבים באוזניים השחילו נזמים.

גם לאוהל המועד ולצרכי המשכן,
נמצאו תורמים-, העם תמיד היה נדבן.

על תרומתו של קורח לאלוהים ולקהילה,
התורה אינה מספרת כלום, אף לא ברמיזה קלה.

מכאן המסקנה כי רק אחרי מותו,
הרבו בספורים על רכושו ועל אושרו.
לא ברור לי מתי נוצרה התדמית,
אולי גם בימי קדם, היו תואמי רני רהב או ג. יפית.