הבחירות בקדימה

מבלי להכנס בכלל לשאלה,
מי מתאים או מתאימה,
להיות ראש הממשלה.

והאם מפלגת קדימה, מתאימה לשלטון,
או סתם אוסף פליטים, נאמני שרון,
אשר נשארו מבולבלים ועזובים, כשנטש, הלך לישון,
כך בהפתעה ובלי לגבש תוכנית או רעיון,
בלי להתאחד מסביב לאמונה ברורה ולחזון.

שמעתי את השר שטרית, אומר בראיון בחירות,
משפט יומרני, אשר אותי, הצחיק מאוד.
אחרי שנים רבות של ניסיון, את מה שהוא כבר שכח,
המועמדים האחרים,
לא יידעו גם אחרי שנים.

טיעון ממש מפחיד ומאוד מגוחך.
כי אם זה המצב ואכן זה כך,
האחד לא יודע והשני כבר שכח.
על מי נוכל לסמוך ומי יוביל את העדר?
ועם מי נרגיש שוב כי יש סיכוי ויהיה בסדר.

עם כל ההסתייגויות מכל המועמדים ומתוך חוסר ברירה,
לו הייתי מתפקדת בקדימה הייתי בוחרת בצפורה.
אין ספק כי היא אשה מאד פעילה,

"אשת חיל מי ימצא
ורחוק מפנינים מכרה

זממה שדה ותקחהו
מפרי כפיה נטעה כרם,
חגרה בעוז מותניה
ותאמץ זרועותיה.

צופיה הליכות ביתה
ולחם עצלות לא תאכל".
(משלי ל"א)

למרות שאני עצמי, למעלה משלושים שנה,
עבדתי מבקר עד ערב, בעבודה תובענית וקשה.
איני מצליחה להבין איך אשה חכמה
רוצה להיות, כאן בישראל, ראש הממשלה.
היא אומנם אומרת כי "קטן עליה, וקטן על קדימה",
אבל היא גם רעיה וגם אמא.
איך תוכל לנתב בין כל המטלות וכל התפקידים,
כשמסביבה, נושפת בעורפה, עדת הזאבים.

גם בין הגנרלים שהיו כולם במדורת השבט,
גדולה התחרות וחוסר הפרגון והשנאה יוקדת.

אם היא תיבחר, אני מאחלת לה המון המון הצלחה,
כי גם העתיד שלנו, יהיה תלוי בהישרדותה.

זו לא תוכנית טלוויזיה "הישרדות, האח הגדול, או כוכב נולד",
זה עתיד של עם, שכבר היה בסכנה אמיתית וכמעט ונכחד.