בא לי לצעוק בקול רם,
בשמי ובשם כל העם.
ד.......י
עד מ....ת....י
נמאסתם ע....ל....י.
תל אביב ורמת גן מוצפות בשלטים,
בכל צומת, בכל פינה ועל כל הגשרים.
מתייחסים אלינו כאל מטומטמים
ומנסים לשכנע אותנו - האזרחים,
המיואשים - המפוחדים,
כי אם יש יכולות וכשרונות אחרים,
אפשר וגם רצוי - להיות לא סימפטיים
ולא נחמדים.
אם אינך יכול להסתדר עם חברים,
בקלות - תוכל לשכנע מנהיגים זרים.
אם אינך נותן לאחרים לומר מילה,
יש לך פתרון קסמים להצלת הכלכלה.
עדיין לא החלטתי למי להצביע בבחירות,
והכעס והעלבון שלי, אינם נובעים מהעדפות אחרות.
גם כבוד השפה העברית, נרמס בראש חוצות,
סחבק, טרנדי וסימפטי - מה זה צריך להיות?
באחד השלטים
הזוהרים
והיקרים,
עם התמונות
המתחלפות,
נוצרו גם הפתעות
חדשות.
טרבק וסחמד – צמד מילים נהדרות.
לא בדיתי המצאות,
הכל תוכלו לראות,
בתמונות.
