רק עשב ירוק צעיר
מתחת לרגליהם הנעולות בנעליים צבאיות שנופקו על-ידי האפסנאות,
רובים חדשים משוכללים (אמרו בחדשות: "תבור")
חגור כבד ובוץ.
"העיר המיושבת בעולם",
אומר בקול דרמטי הכתב הצבאי שמנעו ממנו להתלוות אליהם פנימה
וטנק עטור שרשראות פותח ציר.
אלוהי המלחמות, חיוכי החיילים הששים אלי קרב
ואמהות.
על גבעה בשולי הכביש ליד קיבוץ רעים
ראיתי הכל.
תלשתי לי תפוז מהפרדס שליד הבתרונות
והבטתי מנגד.
חוגלות רצות בעשב ההפסקה ההומניטרית
וצביקה, סייר השדות, קורא אלינו להיזהר.
רק דשא רמוס בסיבוב לאחור
ומיד
חבטה אדירה מעלה עמוד עשן
שם
ובהלה.
"עזה" אומר בהדגשה הכתב לענייני ערבים
ואין עכשיו צלחות מרק מהביל בשני הצדדים.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
