מִשְׁאָלָה אַחֲרוֹנָה

עכשיו ברצינות
בלי משחקים מקדימים
שדורשים המון סבלנות
ששורפים המון זמן
שֶׁמְכַלִּים את מיטב הכוחות

בלי שירי הלל
לרוח המערבית
ולציפורי הנוד
המבשרות את הסתיו
או את האביב

בלי לנסות לעורר
זיכרונות רדומים
שעלול להתברר
שהם כבר מזמן מתים
או יותר מתים מחיים

בלי להשכים לְגַלְגֵּל
עיניים לשמיים
כאילו יש בהם יותר מחומר
במצבי צבירה ופיזור
שונים ומשונים

בלי להמשיל אהבה
גדולה ככל שהיא
למשהו אלוהי
כי בגילנו, גם אִם לא מודים
כבר יודעים שאין אלוהים

בלי להתחיל להתנצל
על מה שאין
ולהסתפק סוף-סוף
במה שיש
כי זה מה שיש

וזה מה שאני רוצה
אחרי שראיתי כל-כך הרבה
וידעתי כל-כך הרבה:
להיות עד הסוף מה שיותר
בתוכך –

תריסר בתשרי תש"ע