היום האחרון של המלחמה |
|
|||||||||||||
הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶל הַמִּלְחָמָה
נָתַן לוֹ כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים
בּוֹ אוֹנוֹ מָסוּך עִוְעִים
מְכוֹסֵס עִנּוּיָיו
עֵת חוּשָיו בָּךְ תּוֹעִים
נְמוֹגִים בְּאֶלֶם הַצָּמָא
לְהַגִּיהַּ בִּטְמִירֵךְ הַנֶּעֱלָם
זִכְרוֹנוֹת לֵילות סוֹעֲרִים
מִגַּעַש הַשָּבוּעַ הָאַחֲרוֹן
שֶל הַשָּלוֹם שֶנֶּהֱרַג
בִּדְמֵי יָמָיו בַּמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה.
הוּא בִּקֵּש לַחֲזוֹר וְלַחֲפוֹן בַּחֲמוּקַיִך
כְּמוֹ בְּיָמִים רְחוֹקִים וְיָפִים,
וְאַתְּ חַמָּה וּרְטֻבָּה
עָלִית עַל יְצוּעוֹ
פָּשַטְתְּ גְּלִימַת כּוֹכָבִים מְנִצִּים
מִתּוֹכָהּ הִגַּשְתְּ לוֹ
פֶּרֶץ עֶרְוַת אֶבְיוֹנֵךְ
נוֹשֵאת אַשְדּוֹת אוֹר.
מִיָּמִים שֶלּא יַחַזְרוּ
נוֹאֶקֶת בְּזַכְרוּתוֹ הַכְּבוּיָה נַאֲקוֹת שֶל חַיּוּת
מְשַוְּעוֹת חַיִּים לְהַלְמוּת הַלֵּב
שֶחָזַר מֵת חַי מֵהַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה.
זַכְרוּתוֹ מְדַדָּה בְּמִשְעוֹלֵי עֶרְוָה חַמָּה וּרְטֻבָּה
חָנוּק בְּאִלְמוֹ צוֹפֵן יְגוֹנוֹ
מַשְפִּיל ראשוֹ
מוּל גּופֵךְ הַמּוּבָס
בְּיַרְכְּתֵי יְצוּעוֹ הַדּוֹמֵעַ,
מִיּוֹם שֶעוֹפֶרֶת שֶל כַּדּוּר סוּמָא
שֶשּוֹטְטָה בֵּין אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן
הֶחֱזִירָה אוֹתוֹ לְבֵיתְכֶם מֵת - חַי.
נָתַן לוֹ כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים
בּוֹ אוֹנוֹ מָסוּך עִוְעִים
מְכוֹסֵס עִנּוּיָיו
עֵת חוּשָיו בָּךְ תּוֹעִים
נְמוֹגִים בְּאֶלֶם הַצָּמָא
לְהַגִּיהַּ בִּטְמִירֵךְ הַנֶּעֱלָם
זִכְרוֹנוֹת לֵילות סוֹעֲרִים
מִגַּעַש הַשָּבוּעַ הָאַחֲרוֹן
שֶל הַשָּלוֹם שֶנֶּהֱרַג
בִּדְמֵי יָמָיו בַּמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה.
הוּא בִּקֵּש לַחֲזוֹר וְלַחֲפוֹן בַּחֲמוּקַיִך
כְּמוֹ בְּיָמִים רְחוֹקִים וְיָפִים,
וְאַתְּ חַמָּה וּרְטֻבָּה
עָלִית עַל יְצוּעוֹ
פָּשַטְתְּ גְּלִימַת כּוֹכָבִים מְנִצִּים
מִתּוֹכָהּ הִגַּשְתְּ לוֹ
פֶּרֶץ עֶרְוַת אֶבְיוֹנֵךְ
נוֹשֵאת אַשְדּוֹת אוֹר.
מִיָּמִים שֶלּא יַחַזְרוּ
נוֹאֶקֶת בְּזַכְרוּתוֹ הַכְּבוּיָה נַאֲקוֹת שֶל חַיּוּת
מְשַוְּעוֹת חַיִּים לְהַלְמוּת הַלֵּב
שֶחָזַר מֵת חַי מֵהַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה.
זַכְרוּתוֹ מְדַדָּה בְּמִשְעוֹלֵי עֶרְוָה חַמָּה וּרְטֻבָּה
חָנוּק בְּאִלְמוֹ צוֹפֵן יְגוֹנוֹ
מַשְפִּיל ראשוֹ
מוּל גּופֵךְ הַמּוּבָס
בְּיַרְכְּתֵי יְצוּעוֹ הַדּוֹמֵעַ,
מִיּוֹם שֶעוֹפֶרֶת שֶל כַּדּוּר סוּמָא
שֶשּוֹטְטָה בֵּין אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן
הֶחֱזִירָה אוֹתוֹ לְבֵיתְכֶם מֵת - חַי.
- שורות אלו מוקדשות לתלמידי ג.ר. - קורבן של יומיים מיותרים בסוף מלחמת לבנון השנייה. יומיים של גחמת מנהיגים סהרוריים, שעקדו לשווא חייהם של עשרות צעירים. למרבה הכאב, בין אלו שזכו לחזור, יש המהלכים בינינו בחזקת חיים... אבל חייהם מתים.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| היום האחרון של המלחמה |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

