אַנְסָאר - קְצִיעוֹת - נִיצָנָה

כְּמִטְחֲוֵי קֶשֶׁת מֵהַפּוֹאֵמָה הַפְּדַּגּוֹגִית
שֶׁאָרַג לוֹבָה אֱלִיאָב בְּנִיצָנָה
הִתְמַקְּמָה לָהּ הַיּוֹם מִכְלָאָה
אֵלֶיהָ מַשְׁלִיכָה מְדִינַת יִשְׁרָאֵל
פְּלִיטֵי שׁוֹאָה מִסּוּדָן וּמִדָרְפוּר מְשַׁוְּעִים
לִגְמוֹא רַק עוֹד טִפָּה מִכּוֹס הַחַיִּים.

מִכְלָאת פְּלִיטֵי סוּדָן וְדָרְפוּר בִּקְצִיעוֹת
הֶחֱזִירָה אוֹתִי לִשְׁלוֹשִׁים יְמֵי מִילוּאִים
בְּיָמִים רְחוֹקִים עֵת הָיִיתִי
סוֹהֲרָם שֶל עֶדְרֵי אָדָם בְּמִכְלְאוֹת אַנְסָאר.

שְׁלוֹשִים יוֹם שֶׁפָּרְמוּ חוּשַׁי
בְּכָל מִשְׁמֶרֶת נִצְּבוּ עַל טוּרֵי הַתַּיִל
שׁוּרוֹת הַטּוּר (1) הַצּוֹעֲקוֹת בְּתוֹכִי:
"הַבְּעָיָה (זאת הַפַּעַם)אֵינָה בַּעֲיַת
כְּפִיפוּתוֹ שֶל חַיָּל לַפְּקוּדָה וְקוֹבְעֶיהָ
כִּי אִם מִדַּת כְּפִיפוּתָם שֶל פְּקוּדָה וְחַיָּל
לְהֶפְקֵר טוֹרֵף - וְשָׁפוּי - וּמְדַוֵּח...”.

עֶדְרֵי אָדָם בְּמִכְלְאוֹת אַנְסָאר
שְׁלוֹשִׁים יוֹם פָּרְמוּ חוּשַׁי
בְּכָל מִשְׁמֶרֶת גֻּבְּנָה
כְּהוּת כְּחוּשָה בַּחֲדָרַי
כְּהוּת לוּטַת עֲנֶנֶת
הַמְּבַקֶּשֶת לִמְחוֹק אֶת שְׁאֵלַת הַטּוּר -
”הַשְּאֵלָה (בַּשָּלָב הֲלָזֶה הַמֻּקְדָּם)
אֵינָה שְאֵלַת
הַמֻשָּג מִשְׁמַעַת
כִּי אִם שְׁאֵלַת הַמֻּשָּג צִמְאוֹן-דָּם
וּשְׁאֵלַת הַמֻּשָּג אַכְזַרוּת מְזַוַּעַת". (2)

מִמִּכְלְאוֹת אַנְסָאר חָזַרְתִּי
פָּרוּם וּמָחוּק, רַק נוֹתְרָה
גִּבֶּנֶת הַכְּהוּת הַמֻצֶּקֶת
הַהוֹפֶכֶת אוֹתְךָ - עֵרוֹם מֵאָדָם.

הַיּוֹם מוּל פְּלִיטֵי סוּדָן וְדָרְפוּר בִּקְצִיעוֹת
שַׁבְתִּי עִם אַרְצִי שֵׁנִית פָּרוּם וּמָחוּק
לִלְבּוֹש מַדֵּי עֵרוֹם מֵאָדָם.

(1) הטור השביעי, נתן אלתרמן, כתבים ג, "עם פסק הדין" עמוד 359.

(2) שם עמוד 360.