בוקר בארץ אדום

הַבּקֶר בְּאֶרֶץ אֶדוֹם פָּגַשְתִּי טֶבַע
מְפַסֵּל בְּיַד אַחַת חוֹל קִמֵּחַ
מְסַתֵּת בְּיַד שְנִיָּה צַמְרוֹת הָרֵי אֶבֶן קָשָה
כַּעֲדָרִים גּוֹעִים בִּתְפִלַּת שַחֲרִית.

בְּשָפָה שֶאָבְדוּ לָה מִלִּים
אֲנִי מְנַסֶּה לְשוֹחֵחַ עִם טֶבַע
הַמְּכַיֵּר לִי עַנְנֵי סֶלַע וּמִתּוֹכָם
כְּעֵין הַחַשְמַל מִתּוֹך הָאֵש.

אֲנִי פּוֹסֵעַ הַבּקֶר אֶל מוּל צָהֳרַיִם
בָּרוֹחַב הַזֶּה הַמְּפַשֵּק נְחִירָיו
בַּגּוֹבַהּ הַזֶּה הַכָּמֵהַּ אֵלֵי
בָּאוֹר הַזֶּה הַשּוֹפֵעַ
רוּחַ אֱלוֹהִים מְרַחֶפֶת
מַדְשִיאָה בוֹ עֵשֶב צוּקִים מְרַקְּדִים עַל הָרִים
מַזְרִיעָה בוֹ זֶרַע סְלָעִים מְדַלְגִּים עַל גְּבָעוֹת
עוֹשָה בוֹ פֵּרוֹת סֶלַע וְצוּק לְמִינָם
מְפַסֶּלֶת אֶת משֶה מַכֶּה בַּסֶּלַע
מְצַיֶּרֶת אֶת אַהֲרוֹן עַל הוֹר הָהָר
וּמְנַגֶּנֶת עַל הַצּוּקִים אֶת בִּכְיָהּ שֶל מִרְיָם
שֶכָּל שַעֲלֶיהָ שָרִים לִי רַק תְּפִלָּה לְשָלוֹם.

ביוזמת נפתלי רז, עורך "על צד שמאל", ובהדרכתו יצאנו שישה-עשר אנשי שלום לסיור בארץ הנבטים. שורות אלו נכתבו בפטרה. בעת כתיבת השיר חשתי שאני נסחף אחרי המסורת הבדואית, הרואה בפטרה את המקום בו היכה משה בסלע. מסורת שאינה עומדת במבחן המחקר המדעי, אבל אני נסחפתי אחרי פניניה של המסורת הבדואית, לפיה כאן קבורה מרים, אחות משה. כאן גם מת אהרון בהור ההר, ג'בל הרון בערבית. הנחל העובר בפטרה נקרא ואדי מוסא, על שמו של משה רבנו.

על-פי קדמוניות, ספר רביעי פרק שביעי השם "קָדֵש" במקרא מתייחס לפטרה, הסלע האדום בירדן. מכיוון שבני ישראל שהו באזור שלושים ושמונה שנים, ייתכן שחלק מהמערות החצובות בסלעים המרהיבים ביופיים נחצבו גם על-ידי בני ישראל ושימשו להם למגורים. הראיה להימצאותם הממושכת של בני ישראל במרחב המקסים של פטרה טרם כניסתם לארץ מצויה במקרא - "וְהַיָּמִים אֲשֶר הָלַכְנוּ מִקָּדֵש עַד עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד , שְלוֹשִים וּשְמוֹנֶה שָנָה עַד תּוֹם כּל דּוֹר אַנְשֵי הַמִלְחָמָה..." (דברים פרק ב', פסוק י"ד).