ירושלים

יָמִים בּוֹטִים שָׁחִים בִּירוּשָׁלַיִם
וְאִתָּם שָׁמַיִם רֵיקִים מְשׁוֹטְטִים
עַל רְחוֹבוֹת מְפַזְּזִים
רִקּוּדֵי מָשִׁיחַ
וּבָתִּים נוֹעֲלִים
פַּחַד עָיֵף
מֵאֲחוֹרֵי בְּרִיחַ.

יָמִים בּוֹטִים
בָּאִים לִירוּשָׁלַיִם
לְשֵׁם שָׁמַיִם מְרֻמִּים
הָעִיר מְקַדֶּשֶׁת אֲבָנִים,
מְבַטֶּנֶת בְּבִטְנָהּ אֶת יְלָדֶיהָ
עוֹלָה מְדַמֶּמֶת וְזֶבַח בּוֹכֶה
לְמַצֵּבוֹת דּוֹמְעוֹת וּפַחַד עָיֵף.

בְּיָמִים בּוֹטִים וְאַלִּימִים
יְרוּשָׁלַיִם נוֹשֵׁאת עֵינֶיהָ לִסְפָרֶיהָ
בְּרִית יְשָׁנָה וַחֲדָשָׁה עִם קוּרְאָן
שֶׁיִּשְׁאוּ סֵפֶר אֶל סֵפֶר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ.

בְּיָמִים בּוֹטִים וְאַלִּימִים
יְרוּשָׁלַיִם נוֹשֵׁאת עֵינֶיהָ לִתְפִלָּה
שֶׁכְּבָר יִפְרְמוּ מֵעָלֶיהָ
קִשּׁוּרֵי מָשִׁיחַ וּפַחַד עָיֵף,
וַאֲנִי הַכּנּוֹר לִתְפִלּוֹתֶיהָ
אֶפְרוֹט עַל מֵיתָרֶיהָ שִׁיר יָשָׁן -
"לִהְיוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה
וְעָרֶיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ
וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יוֹשֵׁב" (1)

(1) זכריה ז', 7.