טוֹבֵל וְאֶרֶץ בְּיָדוֹ

חַגַּי בֶּן-אַרְצִי: מִתְּנַחֵל,
מומחה "מַחְשֶׁבֶת ישראל".

האיש יצא בְּרֵישׁ גַּלֵי
כשהוא קורא בפה מָלֵא
לְהַצִּיבּוּר בַּהֲמוֹנָיו
לצאת ולהפגין, עכשיו¹,
כנגד נועם ואביבה,
שממשלתם, עד-כה, הכזיבה,
על כן בְּרֹאשׁ עַם-רָב הולכים
זְעֹק שִׁבְרָם עֲלֵי דרכים.

אותם, בן-ארצי, הוא מציג
כמי אשר חורצים עתיד:
שפיכות-דמים לנכדינו,
כתוצאה של רֹךְ לִבֵּנוּ.

אדון בן-ארצי, איש נָלוֹז,
כיצד הִרְהַבְתָּ את הָעֹז
לִיתֵּן הורים הַמְּעֻנִּים
מַטְּרַת שִׁסּוּי להמונים?!
אתה, הנך תושב בית-אל
מכריז: "כך את ארצי גואל"
על אף חֲמַת כל העולם
(כמו גם מחצית אַחֵינוּ כאן).
וּמְחַרְחֵר מדון מתמיד,
גם עם אויב, גם עם ידיד.
האם עולה בדעתך,
על כי סופו של מפעלך
הַטְּבֵּעַ בִּנְהָרוֹת דמים
את עתידנו, לימים?

כיצד "מחשבת ישראל"
בך הותירה לב-עָרֵל:
למשפחתא דשליטא
אזיל סוּמְקָא, אַתִּי חִוַּרְתָּא².
פניהם הִלְבָּנְתָ בָּרַבִּים:
שַׂמְתַּם אויבי דור עתידים?!
איני חורץ בְּכָאן דֵּעָה,
כי מַרְכִּיבֵי הַמִּשְׁוָאָה
לא ידועים לי בִּבְסִּיסָם,
ולא אַפְרִיחַ לַהַג, סְתָם.
יש שיקולי בעד, גם נגד,
ואין פה שום אמת מוחלטת
של מהו תָּג-מחיר גלעד
לבל יִמַּק בַּשְּׁבִי לָעַד...
אם טננבאום, איש זיבורית,
אֵיפֹה איש זה? - גלעד שליט?
מֵעֲשָׂרָה קַבִּין שֶׁבְּיָהּ
נפלו בחיק גלעד - תשעה!

הורי גלעד, על כך רַב צער,
לא יַחְרְצוּ גורל הנער.
אילוּ בָּטְחוּ הורי-גלעד
שֶׁהֶגֶה המדינה בְּיַד -
נַוָט בקיא באורחותיו
וכי שְׁקוּלוֹת החלטותיו,
אפשר היו בצערם
נֶעֱטָפִים בִּסְתַר כְּפָרַם,
מְפַלְלִים באמונה
לַהַנְהָגָה הַנְּבוֹנָה.

אך כשכל מַאן דְּבָּעֵי
וכל רַבַּן דְּרַבָּנֵי,
יַשְׂבִּיעַ כל תַּאֲוָתוֹ -
אם רק יָלוּשׁ ראש ממשלתו.
קוֹנַם עֲלֵי הוֹרֵי גלעד:
הָרְעֵשׁ סִפִּים, עד גג יִרְעַד.
שֶׁכֵּן, בראש מַעְיָנָם
נמצא רק גורלו של בנם.
זה תפקידם הביולוגי
ולא סתם נֹפֶךְ פדגוגי.

האיש חַגַּי, בא ויוצא
בית ראש הממשלה הזה,
מכיר, בתור אֲחִי-אִשְׁתּוֹ -
אָרְחוֹ רִבְעוֹ וְעוֹנָתוֹ.
כי כן, ממליץ, בהכללה,
לסמוך על ראש הממשלה
בסוגיית גלעד שליט;
הכך יהיה נכון תמיד -
בכל נושא שהוא יחליט?
גם אם יחליט עֲלֵי פִּנּוּי
התנחלויות, או אַל-בִּנּוּי?
גם אז תְּהֵא פּוֹשֵׂק-שפתיים:
"יש מלך בִּירוּשָׁלַיִם"?!
הגם פִּנּוּי הָרְצוּעָה
קבלת בְּדֵעָה כְּנוּעָה?
גם אז קבלת בִּמְטוּתָא,
את עול "דִּינָא דְּמַלְכוּתָא"?

אז על דִּבְרֵי הַנְּבָלָה -
אתה, קְשׁוֹט עצמך תחילה!