שבת המלכה התקדשה

שבת המלכה התקדשה
נרות השבת בחלונות
נוצצים, ככוכבים בשמי מרום.
ברחוב השקט מאדם
המולת היום יום שבתה מלכת.
אישה גדולת מימדים
לבושה ברישול,
על ראשה כובע מהוה חבוש
מכסה שיער סתור.
באלכסון את הרחוב חצתה לאיטה
כמו הייתה לעברי הולכת ובאה.
רק היא ואני ברחוב השומם
פניי למזרח ופניה לסוף מערב.
רגליה שרכה, בכבדות התנהלה
ידה האחת בעגלת קניות אחזה,
גדושה עד להתפקע מאחוריה נגררה.
סביבותיה ריח זיעה הדיפה
בזיעת אפיה תאכל לחמה.
רחמיי נכמרו על האישה
שעשתה דרכה בחשיכה
מהשוק העירוני הנעול זה מכבר,
בו נברה, שאריות אספה
משמנים ומטעמים לארוחות השבת
ומהנותר לשאר ארוחותיה.
מי ייתן ותחוש ולו במעט, מלכה
לכבוד שבת שזה אך התקדשה.