וביום השביעי כטוב המלך ביין
רצה אחשוורוש באשתו להתפאר
להציגה בפני מלכי תבל.
שבעה סריסים נשלחו להביאה
להראות לעמים את יופייה.
והמלכה ושתי מיאנה לבוא
כי ביד סריסים שלח להביאה
ולא היה זה מכבוד הוד מלכותה.
המלך קצף וחמתו בערה
הוא כינס את חכמי הממלכה
יודעי העתים והשרים, לחרוץ את דינה.
ממוכן שפך שמן למדורה
כי הרי המלכה תשמש דוגמה רעה
לכל נשות הממלכה.
ממוכן והשרים גזרו את דינה של המלכה,
שמלכותה תינתן לרעותה וכך כל הנשים בממלכה
יתנו כבוד ויקר לבעליהן מפחד ומורא.
לתוך הסאגה הזאת נכנסה
נערה אלמונית יפת תואר.
שמרדכי היה אומן לה כי התייתמה מהוריה.
בהישמע דבר המלך ובהיקבץ הנערות
אל בית המלך את יופיין להראות.
שלח מרדכי את אסתר,
היפה בנשים את יופייה להפגין.
ואסתר את מוצאה הסתירה
כי מרדכי ציווה עליה והיא לא הגידה.
ומרדכי מתהלך לפני חצר הנשים
ועיניו בולשות לדעת מה יעשה בבת הטיפוחים.
בשער המלך יושב מרדכי לא כעני בפתח,
אלא מתוקף תפקידו כשופט הממלכה,
גם הוא כאסתר את מוצאו מסתיר.
וכשהכבוד עולה להמן לראש
הוא מכל עובר בשער המלך מתחיל לדרוש
לפניו לכרוע ברך ולהשתחוות.
ורק אחד ויחיד ממאן לדרישה
הוא לא משתחווה ליילוד אישה
ובכך הוא את חמתו מעלה
של השר שעלה לגדולה
המן הרשע!
