סוֹלִיקַה

אַתְּ שׁוֹמַעַת אֵיךְ סוֹלִיקַה מְדַבֶּרֶת
וְאַתְּ לֹא מַאֲמִינָה.
בְּמִלָּה אַחַת בְּעִבְרִית שֻׁרְבְּבוּ שָׁלוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת.
לְשׁוֹן הָאַהֲבָה
לְשׁוֹן הָרוּחַ
וּלְשׁוֹן הַחַיִּים.

אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת עַל סוֹלִיקַה
אֵיךְ הִיא מְנַעְנַעַת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ
כְּמוֹ הָיָה עֵץ תַּפּוּחִים
חָזָק חָזָק
וּבֶטֶן הַגִּיגִית שֶׁלָּהּ מִשְׁתַּפֶּלֶת
אֶל מִדְרוֹן הַכָּאוֹס
וְהַמִּסְפָּר הַכָּחֹל שֶׁלָּהּ בְּיַד יָמִין
לֹא מַצְלִיחַ לִדְהוֹת עִם הַשָּׁנִים
וְאַתְּ לֹא מְבִינָה, אֵיךְ הִיא מַצְלִיחָה לִשְׂרֹד
אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה
שֶׁהֶעָבָר פָּסַח עָלֶיהָ
אֲפִלּוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֹא בָּא לְבַקֵּר אוֹתָהּ
וְרַק יָרֵחַ עָרוּם פּוֹקֵד אֶת לֵילוֹתֶיהָ
כְּרוּחַ לֵילִית מְבַדֵּר שַׂעֲרוֹתֶיהָ
וְהִיא עוֹד מְחַכָּה.

לְמִי אַתְּ מְחַכָּה סוֹלִיקַה
בְּעִבְרִית צִבְעוֹנִית עוֹרֶגֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל אֶלֶן דִילוֹן
אוֹרֶגֶת בְּעֵינֶיהָ שְׁתִי וְעֵרֶב פְּסוּקִים מֵהַסִּדּוּר
יִרְאַת שָׁמַיִם הַסוֹלִיקַה הַזֹּאת
מִצְוָה לָשֶׁבֶת לְיָדָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
נָשִׁים עֲקָרוֹת הָרוּ
וּמִשְׁפָּחוֹת כִּגְבָעוֹת הִתְרַחֲבוּ
וְהִיא מְרַחֶפֶת בִּפְסוּקֶיהָ
נוֹגַעַת בְּאַהֲבָה בִּתְפִלּוֹתֶיהָ
בַּסֵּתֶר בְּאֵין אִישׁ רוֹאֶה
כּוֹכָב מֵאִיר הֲלִיכוֹתֶיהָ
מִצַּיֵּר בַּחֶמְלָה מַעֲשֶׂיהָ
הַמִּתְנַגְּנִים בִּפְסוּקֵי תּוֹרָה.