אחרית ימיך

מאכילה אותך דייסה רכה,
מלטפת ברוך את פניך,
מנקה אותך מצרכיך,
מקשיבה למלמוליך,
מניחה לגופך השברירי
להישען על כתפיי
האוהבות,
הרועדות,
ונכלמת מבושת פניך,
מעיניך,
מכבודך,
ממך,
שגידלתני
והבאתני עד הלום
להיעצב במעמד הזה.