הַאִם תִּזְכְּרִי וּכְשֶׁהָלַכְתִּי הָיָה בְּעֵינַיִךְ מוֹרָא
וּבְעֵינַיִךְ הָיָה הַחֲשָׁשׁ וְהָעֶצֶב
וּבְעֵינַיִךְ עָמְדָה שְׁאֵלָה נוֹרָאָה
וְעוֹד שְׁאֵלוֹת וְתִקְוָה דְּמוּעָה
וְדִמְעָה שֶׁקָּפְאָה לֹא גָּלְשָׁה עַל הַלֶּחִי
שֶׁחָוְרָה וְצָהֲבָּה וְהָיְתָה רוֹטֶטֶת
וְכֻלֵּךְ כְּמִקְשָה -
וּכְמוֹ נֶאֶלַמְת רָעֲדוּ שׂפָתַיִךְ
וְיַלְדִּי בְּיָדֵךְ מִתְבּוֹנֵן בִּי אֶלֶם
מִתְבּוֹנֵן בָּך אֶלֶם וְחוֹזֵר לְהַבִּיט
אֶל הָאִישׁ שֶׁעָמַד לְפֶתֶע בְּזַיִת
וְתַרְמִיל עַל כְּתֵפוֹ וּדְמוּתוֹ נִרְעֶשֶׁת
וְחוֹבֵק צֵוָּארֵךְ וְרוֹצֶה לְהָבִין
מַה פֶּתַע הַדְּמָמָה הַזֹאת הָרוֹגֶשֶׁת
וּמַהוּ פִּשְׁרָהּ -
וּכְשְׁנְּשַׁקְתִּיךְ הָיָה חֶרֶשׁ מַבִּיט
וְעֵינָיו תְּלוּיוֹת מְבינוֹת כִּי הָרֶגַע
לֹא כְּכָל הָרְגָעִים בָּם עָמַדְנוּ
וְהוא בְּיָדֵךְ וַאֲנִי כָּךְ נוֹשֵׁק לוֹ
וּדְמוּתוֹ הַקְּטַנָּה עוֹד הַרְחֵק לִוְתָנִי
שְׂעָרוֹ הַזָהֹב לוֹ גּוֹלֵשׁ עַל הַמֵּצַח
וְעֵינָיו קְטַנּוֹת וְנוֹקְבוֹת אֶת הַעֹרֶף
שָׁם נָחוֹת עוֹד שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת וְרַבּוֹת
עַד בּוֹאִי אֶל הָאֵשׁ הַגּוֹעֶשֶׁת
וְאֶרֶץ רָעֲשָׁה -
וּכְשֶׁשַׁבְתִּי מִן הַקְרָב מְצָאתִיךְ כָּךְ
עוֹמֶדֶת וּבוֹכָה וְהוּא שוּב בְּיָדֵךְ
הַדְמָעוֹת לֹא אֻפְּקוּ וְגָלְשׁוּ עַל הַלֶּחִי
שְׁחָוְרָה שׁוּב וְשׁוּב הָיְתָה נִרְטֶטֶת
וְהוּא מִתְבּוֹנֵן וּבְעֵינָיו הַשְּׁתִיקָה
וְשֵׂעַר הַזָהָב לוֹ גּוֹלֵשׁ עַל הַמֵּצַח
וְהָיָה הוּא שׁוֹתֵק כְּאָז בִּתְמִיהָה
כִּי שְׁתֵּי שְׁנוֹתָיו לֹא סִפְּרוּ מָה אֵרֵע
וְרַק חָשׁ כִּי הָרֶגַע שׁוּב כָּבֵד הוּא
הָרֶגַע שׁוּב נוֹרָא
עֵינַיִךְ לֹא כִּתְמוֹל כִּי הָיוּ הַשְּׂמָחוֹת שֶיָּדַעְנוּ
הַשְּׂמָחוֹת שֶׁשָּׂמַחְנוּ יַחְדָיו
הַשְּׂמָחוֹת שֶׁנִּזְכֹּר כִּי שָׂמַחְנוּ
הַשְּׂמָחוֹת שֶׁאֵינָן שוּב עַכְשָיו
כִּי הָיּוּ הַשָּׁעוֹת שֶׁחָגַגְנוּ
אֶת שִׂמְחַת הֱיוֹתֵנוּ יַחְדָיו
וְהָיוּ הַלֵּילוֹת בָּם יָשַׁנּוּ
וַחֲלוֹם בָּךְ שָׁלַח חִיּוּכָיו
הַחִיּוּךְ עוֹד נוֹלָד עַל שְׂפָתֵךְ כְּאֶתְמוֹל
עוֹד שִׂמְחָה תִּפְקְדֵךְ מִדֵּי פַּעַם
אַךְ אוֹתוֹ הַחִיוּךְ שֶׁרִצֵּד כְּמָחוֹל
וְאוֹתָה הַשִּׂמְחָה שֶׁפָּקְדָה חֲלוֹמֵךְ
אֶת בָּקְרֵךְ הֵאִירָה בְּזֹהַר עֲלוּמַיךְ
שׁוּב אֵינָם הַשִּׂמְחָה הַחִיּוּךְ שֶׁל אֶתְמוֹל
כִּי אִישֵׁךְ מִן הַקְּרָב הֵן יָדַעְתְּ לֹא חָזַר
וּמְחוֹל עֲלוּמַיִךְ כָּךְ עָקַר הוּא מִמֵּךְ
וְשִׂמְחָה שֶׁל שָׁעָה שֶׁתָּבוֹא בְּלִבֵּךְ
וְחִיוּךְ שֶׁל הַחוּץ שֶׁיַעֲטֹר עַל שְׂפָתֵךְ
שׁוּב אֵינָם הַשִׂמְחָה הַחִיּוּךְ שֶׁל אֶתְמוֹל
כִּי תּוּגַת דוֹר כָּבְשָׁה לָהּ זָוִית בְּעֵינֵךְ
אַת יֶשְׁנָה וְאֵינֵךְ
יַלְדָּתוֹ הַקְּטַנָּה יַלְדָּה קְטַנְטַנָּה רַכַּת לְחָיַיִם
עֵינַיִם לָהּ גְּדוֹלוֹת שֶל דְּבַשׁ
עָמְדָה וְתָלְתָה עֵינֶיהָ בַּשְּׁנַיִם
שֶׁדָּבְקוּ בְּחִבּוּק כֹּה נִרְעָשׁ
תָּהֲתָה לֹא הֵבִינָה אֶת הָרֶגַע הָרַב
בְּמֹחָהּ הַצָּעִיר בֶּן הַשֵש
רַק רָצְתָה כִּי אָבִיהָ יָשׁוּב מִן הַקְּרָב
כִּי יָשׁוּב הַבַּיְתָה מִן הָאֵשׁ
מַדּוּעַ תֵּלֵךְ וַאֲנִי כָּאן לְבַד
עִם אִּמָּא הַבּוֹכָה וְאָחִי הַקְּטַנְטַן
מִי יַרְגִּיעַ בַּלַּיְלָה כַאֲשֶׁר אֶחֱרַד
וּמִי יַסִּיעַ אוֹתִי מָחָר אֶל הַגַּן
אַז נִכְפַּף וְנָשַׁק עַל שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ
וְרָעַד מִשֶּׁחָש אֶת לִבָּהּ הַנִּרְגָּשׁ
וּכְשֶׁנָע אֶל הַדֶּלֶת נָזְלוּ בָּהּ יָמֶיהָ
מֶבָּטָהּ מִדְּמוּתוֹ רֹב יָמִים לֹא עוֹד מָשׁ
וּכְשֶׁשָׁב מִן הַקְּרָב וְעָמְדָה כָּךְ כִּפְלַיִם
הוּא לָפַף עָלֶיהָ זְרוֹעוֹתָיו וְכָבַשׁ
אֶת בִּכְיוֹ בִּשְׂעָרָהּ שֶׁל רַכַּת לְחָיַיִם
וְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת שֶׁל דְּבַשׁ
______________________________
מתוך הספר "אחד בלב", פרוזה ושירים,
יוסף כהן אלרן, הוצאת אור-עם, 1990, 152 עמ'.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
