היום כ"ט בחשוון הוא יום "חַג הַסִּיגְד" של יהודי אתיופיה. נכחתי בשנים האחרונות כמה פעמים בחגיגות הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים. התבוננתי גם בבימת הכוהנים אך גם במיתחם של הנשים המתפללות. הכנתי בעבר חוברת במשרד החינוך על חג הסִיגְד ועל מנהגי קהילת יהודי אתיופיה. ליום הסִיגְד כתבתי את השיר על האישה מקהילת בֵּיתָא יִשְׂרָאֵל, כלומר: אתיופיה.

הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שְׁרַפְרָף
לְיַד שֻׁלְחָן שֶׁל קַשׁ וּגְבָב
מְמַלֵּאת בְּכַדֵּי אֲגִירָה
מְמַלֵּאת כָּל זִכְרוֹנוֹתֶיהָ
וְסוֹגֶרֶת בְּחוֹתָם מֻזְהָב.

כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת אֶל סֻכַּת הַנִּדָּה
הִיא מַקִּיפָה עַצְמָה בּוֹדֵדָה
מַעְגָּל שֶׁל אֲבָנִים
גדֵָּּר לִהְיוֹתָהּ אֲסוּרָה
גְּבוּל מֻצָּב בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה.

מְבַקֶּשֶׁת הִיא לָהּ
בַּיִת מִשֶּׁלָּהּ וּבוֹ חֶדֶר פְּנִימִי
אַרְבַּע אַבְנֵי פִּנָּה לבַַּיִת
כְּנֶגֶד חֲלוֹמוֹתֶיהָ בִּדְמִי:

אֶבֶן אָבִיהָ וְאִמָּהּ
אֶבֶן בַּעְלָהּ
אֶבֶן יְלָדֶיהָ
אֶבֶן הַשֵּׁבֶט וְהַדָּת.
וְרַק הַחֶדֶר הַפְּנִימִי הוּא לָאִשָּׁה
עִיר מִקְלָט.

כְּשֶׁהָאִשָּׁה רוֹצָה לוֹמַר דִּבְרֵי שִׁיר טְהוֹרִים
שֶׁזּוֹרְמִים בְּדָמָהּ
הִיא הוֹלֶכֶת אל קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים
אֶל הַמִּזְבֵּחַ
וּמַקְרִיבָה אֶת עַצְמָהּ.