נאום קוף פרסי

בְּרוּסְיָה לַייְקָה סִפּוּר טְרוֹם-שֵׁינָה,
פוֹלְקְלוֹר לִצְלִילֵי בָּלָלַייְקָה.
עָבְרוּ חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה –
וְעָשׂוּ אוֹתִי לַייְק לְלַייְקָה.

מֵרוֹץ הֶחָלָל פֹּה. אוּלַי נַעֲקֹף.
קָדִימָה! שְׁנוֹת-הַשִּׁשִּׁימָה!
אוּלַי יִשְׁלְחוּ אוֹתִי, נֶכֶד שֶׁל קוֹף,
לִהְיוֹת מְשַׁחְזֵר הִירוֹשִׁימָה.

קוֹף אַחֲרֵי הַכַּלְבָּה. עִם קְצָת פַּעַר
זְמַנִּים, גַּם אֲנִי מִתְכַּלֵּב.
אִם לֹא יִתְקְפוּ וִירוּסִים וְשַׁפַּעַת
אוּלַי עוֹד יַשְׁתִּילוּ כָּאן לֵב.