בתי חרושת
בתי חרושת גבוהים וצרים,
בתי חרושת נמוכים ורחבים,
את העיר הם מצופפים,
כך נראים בתי המגורים.
רעש בלתי פוסק,
את מהלך המחשבה הוא מפסק,
את החלל הוא מנפץ,
מחלק, זהו הרעש המנתץ.
בתי חרושת ממוסמרים,
בתי מגורים מסורגים,
פולטים כל מה שלא צריכים –
רעש וזוהמה מכל הסוגים.
אחד מחליף בכל תרועה את התקרה,
אחת תולה כביסה שמטפטפת
על ראשה של השכנה.
שלישי מפעיל מזגן
שגובר בקולו על הצרחן.
גם חרושת של שמועות,
גם מקבץ של צעקות,
גם זבל בלתי ניגמר
שמסתיר ומכסה את ההווה והעבר.
גם הזבל המסוגנן,
משקף את טעמו של היצרן,
של הצרכן.
בפתח בית חרושתו,
מציג לכל את תוצרתו.
גם בתוך מיכל, גם מחוצה לו,
מוצגת לראווה אשפתו.
קצת נוזל וקצת יבש,
את התנועה על המדרכה הוא משבש.
גגות העיר מלאים בגלילים,
מים חמים הם מספקים.
ללא סדר או ארגון!
הם מוצבים - ללא פרגון.
אם זה לא בשטחי -
אז מה כבר איכפת לי!
אומר לעצמו בעל המזגן או הדוד -
כי מה כבר לי ולכיבוד.