מכתב אחרון מאהובה נצחית

נתתי לְךָ את כול מה שיכולתי
בלי לבקש שום דבר בתמורה
ולקחתָ כול מה שיכולתָ לָקַחַת
בלי להבטיח דבר בתמורה

לקחתָ כול מה שיכולתָ לָקַחַת
בכול רגע פנוי שהיה לְךָ אז
ומפעם לפעם פתאום נעלמתָ
והִשארתָ אותי פתוחה ורֵיקָה –

היה לְךָ כושר גדול אז לָקַחַת
היה לְךָ כושר קטן אז לָתֵת
אבל אין טענות כי פשוט התאהבתי
בְּךָ עד אובדן עשתונות מְטָרֵף:

נתתי לְךָ בלי לחשוב פעמיים
את כול הגלוי בי וכול הנִסתר
נתתי לְךָ אז את כול היקר לי
בלי לחשוב אז אפילו פעם אחת

כך זה נמשך עד שתוך כדי כך
נהפכו היוצרות ופתאום יש לְךָ
צורך גדול לתת את כולךָ
ולי צורך קטן לקחת ממך –

במבט לאחור אני לא מצטערת
שכך זה התחיל וכך זה נגמר
כי מבחינתי לכול אורך הדרך
זו הייתה בלי ספק אהבה.