חי מן החיים איש לא יוצא
בין שהוא טוב, אדיש, או רע
בין שהוא עשיר, שליט, שופט
או קשה-יום שחי מיד לפה
בואו געו במת וּראו - הוא ריק
אין בו לא זיכרונות ולא פחדים
לא תשוקה ולא קִנאה כעת
וכך יהיה הרי לעולמים -
גם אנחנו שאהבנו כֹּה
ושהיינו כה נאהבים
נצטרך להיפרד הלא
בדיוק כשלא נהיה כלל מוכנים...
חי מן החיים איש לא יוצא
גם אם הוא מתאמן לצאת שנים
אם הוא כמו ציפור-נודדת עף
מִקור לחום בזמן הכי מתאים
אם הוא כמו כוכב שביט חוצה
את הלילות הכי צלולים
אם כל מה שהוא פתאום רוצה
שֶיִקרה - קורה כמו במטה קסמים
ואנחנו שרצינו רק
רק אהבה אחת - אבל נצחית
שוב קיבלנו עוד אחת - לא סְרָק
אבל זמנית כל-כך שזה מפחיד...
חי מן החיים איש לא יוצא
ולפעמים גם לא מאהבה -
רק מי שיָדַע זאת באמת
לא יודע כבר דבר.
תל-אביב, כח בינואר 2005
