יֵשׁ בָּרְפוּאָה רֹב יִחוּד וּבְרָכָה
וּבְמֶרְכָּזָהּ נִצֶּבֶת רוֹפְאַת מִּשְׁפָּחָה
הִיא תַּכִּירְךָ בְּשֵׁם וּפָנִים
הִיא תַּכִּירְךָ מִחוּץ וּמִפְנִּים
הִיא תְּשׂוֹחֵחַ מִלֵּב אֶל לֵב
וְתִשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר כּוֹאֵב
הִיא תִּשְׁתַּדֵּל מְאֹד לַעֲזֹר
לְמַחְלָתְךָ לְהָבִיא מַרְפֵּא וּמָזּוֹר
וְלַמְרוֹת הָעֹמֶס וְהַתּוֹרִים
הִיא תַּאֲזִין לַיְּלָדִים וְלַהוֹרִים
כֹּה חֲשׁוּב: הִיא תֵּדַע לְהַקְשִׁיב
לִשְׁאֵלוֹתֶּיךָ תִּמְצָא זְמַן לְהָשִׁיב
הִיא לַחוֹלֶה גַּם אֵשֶׁת-סוֹד
הִיא עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת בְּחַיָּיו יְסוֹד
בְּפָנֶיהָ יוּכַל לִשְׁפֹּךְ גַּם רֶגֶשׁ
הִיא תִּדְאַג גַּם לְגוּף גַּם לַנֶּפֶשׁ
עֵת יַגִּיעַ חוֹלֶה, מְדוּכָּא וּמָרוּד
יִשְׁאַב אֶצְלָהּ תִּקְוָה וְעִידוּד
עֵת תִּבְדְקֵהוּ גַּם פְּנִים וְגַם חוּץ
תֵּיטִיב דַּעַת מִמֶּנּוּ מָה לוֹ נָחוּץ
הִיא כֹּתֶל הַדְּמָעוֹת לִבְעָיוֹתָיו
וְכֵן, יֵשׁ וְהִיא תַּצִּיל אֶת חַיָּיו
הִיא תְּלַוֶּה אוֹתוֹ מֶשֶׁךְ שָׁנִים
גַּם בֵּין חוֹחִים, גַּם בֵּין שׁוֹשַׁנִים
עַל הָרוֹפְאָה הַתַּפְקִיד כֹּה יִכְבָּד
כִּי לָרוֹפְאָה מִמְּךָ תָּמִיד אִכְפַּת
אָכֵן חָשׁוּב הַמֻּמְחֶה הַמְרֻכָּז בַּנּוֹשֵׂא
מַכִּיר אֶת תְּחוּמוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֶה
עֲבוּרְךָ יַעֲשֶׂה בִּתְחוּמוֹ אֶת הַכָּל
אַךְ לֹא יְטַפֵּל בְּךָ כְּמִכְלוֹל
הוּא יְרַפֵּא אֶת הַדְּוַי הַמְּסֻיָּם
אַךְ לֹא יְטַפֵּל בִּשְׁלֵמּוּתְךָ כְּאָדָם
הִסְתַּיֵּם הַטִּפּוּל-"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם"
בְּתֹם הַטִּפּוּל נִפְרָדוֹת דַּרְכֵיכֶם
וְהָיָה אִם תִּסְבֹּל מִבְּעָיוֹת מִסְפָּר
מֻמְחֶה שׁוֹנֶה יְטַפֵּל בְּכָל דָּבָר וְאֵיבָר
רַק רוֹפְאַת הַמִּשְׁפָּחָה תִּרְאֶה אֶת הַכֹּל
רַק רוֹפְאַת מִשְׁפָּחָה תְּטַפֵּל בְּךָ כְּמִכְלוֹל
[כָּל שֶׁאָמַרְנוּ עַל הָרוֹפְאָה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה
אָמוּר גַּם עַל רוֹפֵא, וּבְאוֹתָן מִלּוֹת נְדָבָה... ]
להבים, י' טֵבֵת תשע"ד, 13 דֵּצֶמְבֶּר 2013