בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה צַדֶּקֶת חֲסוּדָה
לַיְּאוֹר הִשְׁכַּמְתְּ לִטְבֹּל עִם הַנֵּץ הַחַמָּה -
מִגִּלּוּלֵי אָבִיךְ לְהִטָּהֶר רָצִיתְ
בַּת מֶלֶךְ שֶׁבְּרוּחַ הַקֹדֶשׁ לַךְ נִגְלָה -
שֶׁלְגָדֵל מַנְהִיג אַת עֲתִידָה,
הַמַּנְהִיג הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.
בַּת פַּרְעֹה צַדֶּקֶת חֲסוּדָה
יָדֵךְ הוֹשַׁטְת אֶל הַתֵּיבָה, הֲגַם שֶׁהֵבָנַת
שֶׁיָדֵךְ לֹא תּוּכַל הַגִּיעָ עֲדֵיהָּ
וְאַף לֹא זֹאת יָדַעֲת, שֶׁנֵּס יְאֵרָע לָךְ -
אַךְ לְהֶוֵוי יָדוּעַ: "כְּשֶׁאָדָם רוֹצָה בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר לַזּוּלָת
1 אַל יַעֲמֹד מְהַרְהֵר וְחוֹקֵר,
אִם כְּדָאי הַמָּאַמֵּץ, וְאִם הַדָּבָר הוּא בְּהֵישֶּׂג יָד
קֹדֶם כָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלוֹ - לְהוֹשִׁיט יָד"
וְאַת זֹאת עָשִׂיתְ, מִתּוֹךְ הַנִּיצוֹץ הַחוֹמֶל שֶׁבְּלִבֶּךְ
בְּאֹמֶץ לֵב, מִתּוֹךְ סִכּוּן לְהָבִיאוֹ אֶל אַרְמוֹנֶךְ.
בַּת פַּרְעֹה צַדֶּקֶת חֲסוּדָה
דֻּגְמָא וּמוֹפֵת אַת מְשַׁמֶּשֶׁת מִמֶּרְחָק הַשָּׁנִים -
לְחָסִידַת אוּמוֹת הָעוֹלָם הָיוּ בְּיָמֵינוּ אוֹתַךְ מַכְתִּירִים
וּשְׁמֶךְ הָיָה נִשָּׂא בָּרָמָה -
בַּתְיָה... בַּתְיָה...
וּלְפִיכָךְ אָמַר הָקַבָּ"ה לְבַתְיָה בַּת פַּרְעֹה:
"מֹשֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וְאַת קָרָאתְ אוֹתוֹ בְּנִי
אַף אַת לֹא בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתַךְ בַּת-יָה".