השיר: "בלה", גיבורת "השואה והגבורה"

איך אפשר שלא לנגוע בפצע. הוא חצי יבש ומגרד... נורא. גירדתי מסביב, מנסה להערים עליו, שלא ירגיש, שלא אקלף את הקליפה שהתחילה להתקשות והוא יתחיל "לחיות" מחדש. הוא "מת" להראות את האדום האדום שלו. רק מסביב לקליפה, בצבע בורדו כהה, הותיר הילה אדומה נראית לא נראית. ואני, בציפורן דהויה עושה סיבובים סיבובים מסביב לקליפה ומתענגת... אה, כמה טוב לגרד, מין תענוג שאי-אפשר להסביר. תענוג חולני שכזה. איך שהפצע הזה מזכיר לי את עצמי. גם אני כמוהו, עם קליפה, כמעט קשה, מגרדת סביבו... ומתענגת? אולי הבדידות משחקת כאן תפקיד ראשי. איזה זיכרונות כבר יש לי שאפשר "להתענג" עליהם. טוב, אז מה אם אני רווקה זקנה. היום זה in. נשים אוהבות להיות עצמאיות, שרפו חזיות במצב טוב כדי לקבל מעמד, אז לוותר על זה? והמכות... מי לא מקבלת היום מכות? אפילו פרסמו בעיתון על פרופסור אחד שהרביץ לאשתו, או על קריין שניפח לאשתו את הפרצוף. אז מי אני שאצא דופן?

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה (יום ב', 28.4.14), מפרסם יד ושם נתונים על פעילותו בשנת 2013 מהם עולה, כי העניין בשואה ובמורשתה אינו פוחת. פעילותו של המוסד מתרחבת בהתמדה וכוללת הרבה יותר מאשר את המוזאון לתולדות השואה, איתו בעיקר מזוהה יד ושם בעיני חלק ניכר מהציבור.

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אמרו חז"ל, וכדרכם צדקו: אי-אפשר לדון בכלי ההגיון והמידע שבעידננו, את מעשיהם ומחדליהם של ששת מיליוני הקדושים שנעקדו על קידוש השם באכזריות שכמותה לא ברא השטן, בשנות הזעם ת"ש-תש"ה. אל תדון. מי באמת רשאי להעז בכלל?

ביום ראשון, 27.4 בשעה 15.00 בישוב היחיד בארץ, בו חיה קהילה יהודית וערבית, יציינו את טקס יום השואה ברוחה של אתי הילסום, החולקת את אהבתה לבריאה על-ידי פתיחות לסבל האנושי.

לקראת ערב יום הזיכרון לשואה, ביום א' הקרוב, מחפשת המדיה סיפורים "ישנים" בלבוש "חדש" כדי למשוך צופים, מאזינים וקוראים. במסגרת זאת פנתה אליי תחקירנית מאחד מערוצי הטלוויזיה לגבי נושא שאני מציע להעלותו במסגרת משדרי הטלוויזיה באותו יום. אמרתי לה שלי אין מה להוסיף בנושא השואה. לדעתי מרבים להשתמש בנושא גם בצורה לא ראויה תוך זילות שמה, בין אם זה פוליטית או בכול צורה אחרת, למעט השואה עצמה. אבל, אמרתי לתחקירנית, כי דווקא בכול הנוגע ללקחי השואה יש לי מה לומר. לא עוסקים בהיבט זה שהוא חשוב מאוד בייחוד ביום הזיכרון לשואה. מאז לא שמעתי ממנה.