אחרית הימים שלי

בשנת תש"ס
יבוא הקץ לסבלי.
הנשמה שלי אמורה אז להתחיל את תהליך התיקון.
הבורא ישלח את מלאכיו לעבוד עלי
כמו גדודי חיטוי.

יהיה להם קשה בוודאי -
מסמרי ברזל חלודים
נעוצים בי היטב
מסרבים להרפות
והכאבים המתוקים
המסרסים
אינם רוצים לסגת.

אני נלחמת.

הו בורא עולם,
אני עפר לרגליך.
אני משתחווה.
קח ממני כל מה שצריך.
לתת נתת בלי שביקשתי.
אך כדי שיפוגו הכאב והסבל
צריך לעבוד אותך הרבה.
צריך לשלם.
אני יודעת.

בסופו של דבר
שום חורבן לא יהיה
באחרית הימים שלי.
רק זוהר ויופי
וזוהר ויופי
וזוהר ויופי
אמן ואמן.