לכן המשכיל בעת ההיא יידום כי עת רעה היא
עמוס ה פסוק יג
אני חולמת על שלום, ושונאת מלחמות.
אני חולמת על אחוות עמים, ועל בריתות.
אני מאמינה, כי כל אימא רוצה לראות את ילדיה חיים ושמחים
ורוצה לקוות כי כל אימא דואגת גם לשלום ילדים אחרים.
אני בטוחה כי הרבה פנאטים הזויים, חורגים מכל הכללים.
אימהות ואבות קיצוניים, חולמים על שאהידים, משרתי אלוהים.
בתוך השיגעון והטרוף, אסור לנו לאבד צלם אדם
אסור להתפלל ולייחל למותו של כל בעל חיים, - בשר ודם.
אני מתפללת לשלומם של כל החיילים הלוחמים
ומקווה שיצילו אותנו מאיום המנהרות והטילים.
גם הם כמונו מבינים כי נגררנו למלחמה על הבית,
לא נותנים לנו לשבת תחת תאנה, רימון ועצי זית.
אף מדינה שפויה לא הייתה מסכימה לאיום על אזרחיה.
כל מדינה שפויה – הייתה עושה הכל כדי למנוע סיכון של חייליה.
לעתים, עם כל הצער- נגררים
למצבים מאוד קשים ומאד אכזריים ומדכאים.
מצב המעורר הרבה שאלות
והרבה בעיות מוסריות
אפשר לבטא את הצער בהפגנות שקטות,
מותר להביע כאב על מות ילדים ואימהות.
אסור בשום אופן לשמוח למותם של חיילים ישראלים.
ומותר לייחל למותם של אנשי חמאס מסוכנים.
ישנם מצבים, שבהם צריך לנצור מילים.
ישנם רגעים, שבהם צריך להימנע משבירת כלים.
לא להיגרר למלחמת אחים ושכנים
ולהבין לפעמים גם השתתפות בצער של אחרים.
