שְׁמֵךְ נִשָּׂא עַל כָּל שְׂפָתַיִם,
שְׁמֵךְ אֵינוֹ מֻבָּע לַשָּׁוְא.
שְׁמֵךְ הוֹלֵךְ כְּבָר לְפָנַיךְ,
שְׁמֵךְ בְּפִי כָּל בֵּן וָאָב.
שְׁמֵךְ בּוֹקֵעַ לַשָּׁמַיִם,
שְׁמֵךְ נִבָּט מִכָּל כּוֹכָב.
שְׁמֵךְ מוּבָא אֶל פְּנִים הַבַּיִת,
שְׁמֵךְ גָּנוּז בְּסוֹד כְּתָלָיו.
שְׁמֵךְ נִשָּׂא עַל גַּל הָאֶתֶר,
שְׁמֵךְ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק.
שְׁמֵךְ מֻכָּר לְכָל הַיֶּתֶר,
שְׁמֵךְ הוֹפֵךְ לְלֶחֶם-חֹק.
אַתְּ שֵׁם-עֶצֶם, אַתְּ מֻפְשֶׁטֶת,
גַּם מוּחֶשֶׁת וְחַיָּה.
אַתְּ קְרוֹבָה וְגַם מֻרְגֶּשֶׁת,
אַתְּ בְּכָל הַהֲוָיָה.
פּזמוֹן חוֹזר: שְׁמֵךְ אֵינוֹ רַק שֵׁם בִּלְבַד,
(לְאַחַר כֹּל 2 בָּתִּים) שְׁמֵךְ הוּא שֵם-דָּבָר אֶחָד:
אַ הֲ בָ ה.
וכאן בא השיר ה"עתידני", שנכתב בט"ו בשבט השנה:
ט"וּ בִּשְׁבָט מֵהָכָא לְהָתָם / משׁה שַׁפריר
(מִכָּאן לְשָׁם: מִהיום - טּ"וּ בִּשְׁבָט, תּשׁע"ד; 16/1/2014 - לְט"וּ בִּשְׁבָט, תּשׁפּ"ו; יָנוּאָר 2026.)
ט"וּ בִּשְׁבָט הַשַּׁתָּא וְגַם כָּעֵת חַיָּה
עֲדַיִן עֵץ-הַזַּיִת כֹּה יְרֹק-עַלְוָה.
תָּמִיד שַׁלֶּכֶת-שָׁוְא נוֹגַעַת בּוֹ
וְהוּא עוֹדוֹ יָרֹק כִּבְהִוָּצְרוֹ.
אַךְ מַה יִּקְרֶה לָעֵץ וּלְצִבְעוֹ
אוּלַי בְּעוֹד תְּרֵיסָר שָׁנָה ?
מִי לְיָדֵנוּ כָּאן יִתְקַע עַתָּה
כִּי יִשָּׁאֵר הָתָם, וְלוּ דְּבַר-מָה,
מֵעֵץ יָרֹק-יָרֹק מַמָּשׁ כְּמוֹתוֹ,
זוּלַת חָלָל עָכוּר מֵעֹצֶם-הַקְּרִינָה ?
וְאָז אוּלַי יִשְׁאַל הַמְשׁוֹרֵר קוּשְׁיָה,
אִם עֹוד יִהְיֶה וְלֹא יִתַּם לִגְוֹעַ:
כְּלוּם כָּאן הָיָה הָעֵץ נָטוּעַ,
אוּלַי הָכָא לֹא-כְלוּם הָיָה
- רַק רִיק וְהֶבֶל-רוּחַ ?