|   15:07:40
דלג
  איתן טמיר  
פסיכולוג וראש מכון טמיר מכון תמיר
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?

האם לדיכאון יש מטרה

לאור זאת שדיכאון הוא כל-כך נפוץ, ושאנשים רבים נוטלים תרופות אנטי-דיכאוניות, עולה השאלה - מהו בעצם דיכאון ומה הופך אותו לאבנורמלי
27/06/2017  |   איתן טמיר   |   יומנים אישיים   |   תגובות
דכאון מאופיין בסבל רב [צילום: אריק גיי/AP]

כל מי שחווה תקופה דיכאונית בחייו, יעיד כי מדובר בתקופה קשה מאוד שכרוכה בסבל בלתי יתואר. כיום, דיכאון הוא בין המחלות השכיחות ביותר.

כמעט 6.7% מהאוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית, חוותה תקופה של דיכאון מאז'ורי בשנה האחרונה. זאת ועוד, מדובר גם במחלה יקרה - בין 1999 ל-2012 אחוז האמריקנים שנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות עלה מ-6.8% ל-12%. ההערכה היא, כי עד 2020 השוק הגלובלי לתרופות אנטי דיכאוניות, יהיה מוערך ביותר מ-16 ביליון דולרים.

לאור זאת שדיכאון הוא כל-כך נפוץ, ושאנשים רבים נוטלים תרופות אנטי-דיכאוניות, עולה השאלה - מהו בעצם דיכאון ומה הופך אותו לאבנורמלי.

ארגון הבריאות הנפשית העולמית מגדיר תקופה של דיכאון מז'ורי כ:
"תקופה של שבועיים או יותר שבמהלכה יש מצב רוח מדוכא או חוסר עניין או הנאה, ולפחות ארבעה סימפטומים שמשקפים שינוי בתפקוד, כמו: בעיות בשינה, אכילה, אנרגיה, ריכוז ודימוי עצמי".

ההגדרה מתיישבת למעשה עם דבריו של מת'יו יוסטון, חוקר אשר מנסה לאפיין את הדיכאון בצורה מעט רחבה יותר. יוסטון מתאר דיכאון כ"מצב של שבירה, פגם במערכת, משהו שיתוקן ויעבור".

בהמשך לכך, יוסטון מציג מספר מחקרים אשר שופכים אור שונה על מחלת הדיכאון. מחקרים אלו מציגים טיעון לפיו, דיכאון יכול לשרת מטרה חיובית במהלך ההתפתחות האבולוציונית. זאת, כאשר בנסיבות מסוימות דיכאון עשוי להניב תובנות חדשות ומשמעות אישית.

עם זאת, דיכאון מאופיין גם בסבל רב של החולה, ועל כן אין כוונת אמירות אלו להפחית מכמות הכאב שדיכאון עלול לגרום, אלא רק להציע את השימושים שהוא עשוי להניב.

בהמשך לכך, במרכז היצירה של יוסטון, עומד פאול אנדרווס, פסיכולוג אבולוציוני מאוניברסיטת McMaster בקנדה. לדידו, דיכאון יכול להיות "התאמה לניתוח בעיות מורכבות". הוא מתייחס לסימפטומים הקשורים בדיכאון ורואה כיצד הם עשויים לתרום לאדם מבחינה אבולוציונית. למשל, אנשים שהם בדיכאון, עלולים לסבול מאנהדוניה, חוסר יכולת לחוות הנאה. כמו-כן, הם גם נוטים לחשיבת רומינציה (מצב בו האדם עסוק בחשיבה על נושא מסוים באופן מעגלי וחזרתי, ללא יכולת להרפות ממנו), הם חווים יותר שנת REM, שהיא שנת חלום, אשר מקושרת עם גיבוש הזיכרון.

לפי חוקרים אלו, כל הסימפטומים הללו משקפים תוכנית אבולוציונית, כאשר אלו "מסיטים אותנו מהמרדף הנורמלי של החיים וממקדים אותנו בהבנה או בפתרון הבעיה שבעקבותיה הופיע הדיכאון", כפי שמסכם זאת יוסטון. נראה זאת למשל בדוגמה של דיכאון לאחר פרידה. תקופת הדיכאון שלאחריה, מציגה למעשה מצב חלופי, בו אדם יכול לשים לב למה שפגע בו והוביל לדיכאון. בהתאם לכך, נמצא במחקר הקשור לדיכאון, כי 80% מתוך מדגם של 61 אנשים העידו, כי חשיבת הרומינציה הניבה גם יתרונות, בעיקר בלהעריך בעיות ולמנוע טעויות בעתיד.

מאמר שלי בבלוג: דיכאון לאחר פרידה מכלב

זו למעשה "היפותזת הרומינציות האנליטיות". מדובר למעשה בהמשגה מחדש של מחלת הדיכאון, המשגה שיש בה משהו מאוד עוצמתי, תוך הבנה כי ישנה עוד דרך ארוכה במחקר ביחס לכך.

מחקר נוסף שעוזר לשפוך מעט אור על המשגת הדיכאון, הוא מחקרה של לאורה קינג, פסיכולוגית מאוניברסיטת Missouri. לאחר שקינג חקרה את הנושא ואת החוויות של אנשים בחיפוש אחר משמעות החיים, היא טוענת כי המשמעות שאנשים מפיקים מחוויות קשות, תלויה לא רק בכמות הסבל שחוו, אלא בהרחבה של ההתבוננות בה ובמשמעות שניסו לתת לה.

בהמשך לאותו היגיון, ניתן להניח כי במידה ולתקופות דיכאוניות יש מטרה מסוימת, והיא להבין "מה התעקם" או "מה השתבש", אולי הטיפול התרופתי בדיכאון הוא לא מספיק כשלעצמו. למה הדבר דומה? אם נשברה לך הרגל, והטיפול בשבר כולל רק כדורים משככי כאבים, במקום טיפול שמנסה לטפל בשבר ולאחות אותו.

נראה אפוא, כי אם הטיפול בדיכאון לא כולל רק הקלה בכאב, כפי שצוין למעלה, ייתכן ששיטת הטיפול המוצעת כיום צריכה להשתנות מעט. טיפול שכזה מצריך ראייה סובייקטיבית עמוקה, ולא רק תהליך אוביקטיבי. דא עקא, ראייה סובייקטיבית שכזו נתפסת לעיתים כפחות אמיתית או נכונה, משום שהיא מתייחסת אל כל פרט בנפרד, ולא אל ההפרעה כמכלול, כפי שנהוג לכתוב עליה בספרות.

בעיה נוספת הקשורה לכך, היא שעלותם של טיפולים פסיכולוגיים, למשל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (כזה שמנסה להתמודד עם טעויות קוגניטיביות של הפרט, ועם ההשלכות ההתנהגותיות הנלוות לכך), או טיפול פסיכואנליטי, אינה נמוכה, ועל כן ייתכן שחברות הביטוח לא יתמכו בהן במיוחד, אלא יעדיפו טיפול פסיכיאטרי ממוקד, שדורש פחות משאבים, כמו משאב הזמן.

עם כל זאת, ההתייחסות אל תקופה דיכאונית כאל תקופה מלמדת, עשויה להיות בעלת היבטים חיוביים רבים, על-אף שיתכן שטיפול בדרך סובייקטיבית שכזו מצריך מטפל המוכשר לכך. רעיון זה מתקשר להיבט נוסף - במקום לנסות להתנתק מהסבל (זה שנלווה לדיכאון או להפרעות אחרות), התחברות לעולם הפנימי של האדם עשויה להיות זו שתעזור לו להתגבר על אותו סבל, "יציאה דרך הפצע". כך שנראה שקטבסיס (ירידה, ביוונית) מוביל לקטרזיס (זיכוך ביוונית), או כפי שניסח זאת שלום חנוך - "שיימשך הלילה, אהובתי אל פחד, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

מבוסס על מאמר סקירה שפורסם במרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי של ה-NCBI.

תאריך:  27/06/2017   |   עודכן:  27/06/2017
איתן טמיר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לפעמים, אני לא מאמינה למה שאני חווה. תודה לאל נולדתי בצד המואר של החיים וכותבת שורות אלו היום, כי היום זה קרה (16.5.2017) לבל אחשוב שזה היה חלום רע. הייתה זו מציאות של ירושלים בגובה העפר שידעתי על אודותיה מהעיתונים, מהסרטים, אך לא מול העיניים.
15/06/2017  |  שמחה סיאני  |   יומנים אישיים
המפקחת אמאיה סלסאר ממשטרה מקומית בחבל הבאסקים שבצפון ספרד נקראת לחקור פרשייה שבמרכזה גופה של נערה שנמצאת בסמוך לנהר. זהו המקרה השני של אירוע דומה ועל המפקחת לקבוע האם מדובר ברוצח סדרתי או בצורף מקרים. הגופות מתגלות ביער הסמוך לכפר ילדותה ואמאיה נאלצת בתוקף תפקידה לחזור לכפר ילדותה שאליו נשבעה שלא לחזור לעולם.
05/06/2017  |  עפר דרורי  |   יומנים אישיים
עוד בתקופת ימי המלכים, דוד המלך הקים את ירושלים במצוות אלוהים והכריז עליה כבירת דוד המלך. בתהילים בפרק של שבת מוזכר יום ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו. התכוונו לימי דוד המלך. ואז נלקחה מאיתנו על-ידי הטורקים עד שנת 1917 ולאחר מכן על-ידי הבריטים. המנדט הבריטי שלט כאן עד קום המדינה.
29/05/2017  |  אלונה ספטון  |   יומנים אישיים
חבר הקונגרס הרפובליקני טריי גוודי ניסה לעזור לממשל טראמפ - אבל כפי שקורה לעיתים קרובות מדי לתומכיו של הנשיא, הם רק מסבכים אותו עוד יותר. בשימוע בוועדת המודיעין של בית הנבחרים בשבוע שעבר, ניסה גוודי לקבל תשובה שתרחיק מדונלד טראמפ את החקירה על קשרי הקמפיין שלו עם רוסיה - אבל זה לא מה שיצא.
28/05/2017  |  איתמר לוין  |   יומנים אישיים
גדלתי בשיכון סלע של יוצאי האצ"ל והלח"י, בסוף אבן גבירול ממש ליד הירקון. בכל שנה ביום שאחרי פסח היינו רואים המונים נוהרים לחורשות שליד הירקון, ובשכונה שלנו קראו ליום הזה "חג העירקים".
24/04/2017  |  אהוד פרלסמן  |   יומנים אישיים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה    ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il