בכל ההרצאות שאני הולכת אליהן מדברים איתי על הגאולה הקרבה ואני מתחילה לנבור בגלויות אליהן הושלכתי בימי חיי.
הגלות הראשונה הייתה המעברים התכופים בין לוקסמבורג לישראל. דיברתי שתי שפות, הכרתי שתי תרבויות ולא ידעתי במה לבחור. בתרבות האצילית המתוחכמת של אימי או בישראליות הנחרצת של אבי.
אהבתה החמקמקה של אמי גרמה לי לדבוק ב"מאמי" הסבתא שלי והיא לא הבינה עברית, או ישראלית, רק צרפתית או איטלקית. על-מנת לשרוד התאמתי את עצמי אליה. לוקסמבורג, על יערותיה ורחובותיה השלווים הפכה לנוף ילדותי השנייה. עמוק, עמוק בצל נבכי נשמתי ראיתי את נוף הארץ ונוף לוקסמבורג כשני וקטורים הפוכים שמאימים לכלות אותי. נמשכתי לשני הכיוונים כמו מטוטלת.
כשהייתי מסתכסכת עם חברותיי לשכונה הרגשתי עד כמה איני ישראלית במהותי, לא ידעתי לקלל או למשוך בשיער, הייתי עדינה עד גיחוך. חוויה מנוגדת קרתה לי כשהייתי בלוקסמבורג, לא אשכח איך רבתי עם חברה" מהגרדרי", סטרתי לה מתוך משובה רגעית ומייד זוהיתי כישראלית "ברברית".
אבל למרות הכל אהבתי מאוד את יד אליהו, שכונת ילדותי ממנה הוגליתי בגיל עשר. עברנו לגבעתיים לשכונה בורגנית וחסרת יחוד אליה לא הסתגלתי עד היום. עד היום כשאני פוקדת את גבעתיים אני חשה כמו זרה שמבקרת בבית מרקחת לעשירים. פתאום אני לא מלוקסמבורג, אני מהשכונה ובא לי לקלל עד שהאוזניים יזדקרו והלבבות יסמיקו.
ובל אשכח איך, בגיל חמש שנים ועשרה חודשים הוגליתי ילדותית וחסרת בשלות רגשית מהגנים הדתיים אליהם שלחה אותי אמי, אל בית ספר חילוני רועש וסואן. כל הלקויות שלי בתוספת חוסר הבשלות שלי נשפו בעורפי עוד שנים ארוכות, שנים של גלות.
את גיל ההתבגרות שלי חוויתי במהדורה מקוצרת, בגיל שש עשרה גליתי מבית הוריי, סיפור ארוך שלא לכאן. מה שכן לכאןזה, שמכשהגיעה ביתי לגיל האמור לא ידעתי איזו אחריות עלי לקחת עליה, אם בכלל. זכרתי שבגילה כבר הייתי לגמרי ברשות עצמי ורק בעקבות שיחות עם חברות קרובות התחלתי להבין שעלי לדלג מעל הסדק, מעל אותה גלות.
והיו עוד כל מיני גלויות קטנות ומעצבנות, גלויות נפשיות.
והרב אומר שזה דור הגאולה, הרבה ניסיונות שאם לא נתייחס אליהן, יתחולל מהפך, תגורש הגלות.
וגם חזרה בתשובה היא סוג של גלות מהמוכר, הליכה אל הלא המוכר. מוזר שאני חושבת גאולה וכותבת כאן על הגלות. אני מניחה שהכתיבה היא כלי בו אני משתמשת על-מנת להשתחרר.
ועוד כמה ימים ראש חודש, אז שיהיו בו רק בשורות טובות לכולנו, מי ייתן ויוסר מעל כולנו עול גלות ושיעבוד, כל אחד והגלויות שלו, כל אחד וההשתעבדויות שלו, אמן ואמן.
