בספר דברים פרק י"א פסוקים י"ג עד י"ז כתוב:
"והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום, לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. הישמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם".
הרי הדברים לכאורה ברורים ונחרצים: אם תקיימו את מצוות התורה, ייטב לכם, ואם תסורו מדרך התורה ותעבדו אלוהים אחרים - אבוד תאבדון.
על כך אומר הרמב"ם בפירושו למשנה [תרגום מערבית לעברית + מבוא והערות על-ידי הרב יוסף קאפח בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג], סדר נזיקין, סנהדרין, פרק עשירי:
"ואמרו עליהם השלום, במצוותיו חפץ מאוד, אמר ר' אלעזר במצוותיו, ולא בשכר מצוותיו. והנה גדולה ראיה זו וכמה ברורה היא, שזו ראיה ברורה על מה שהקדמנו בדברינו. ויותר גדול מזה אמרם בלשון ספרי, שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רבי, בשביל שאקבל שכר בעולם הבא, תלמוד לומר לאהבה את ה', כל שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה. הנה נתבאר זה העניין, ונתברר שהוא מטרת המצוות ויסוד אמונת חכמים, ולא יתעלם ממנו אלא סכל ופתי, אשר כבר השחיתוהו הזיות הדעות השגעוניות והדמיונות הגרועות. וזוהי מעלת אברהם אבינו שהיה עובד מאהבה, ואל הדרך הזו חובה לשאוף. ולפי שידעו חכמים עליהם השלום שעניין זה קשה מאוד, ואין כל אדם יכול להשיגו, ואם ישיגנו לא יישר בעיניו בעיון ראשון ולא ייראה לו שהוא דעה אמיתית, לפי שדרכו של אדם לא יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת או למנוע נזק, ואם לאו הרי יהיו מעשיו לבטלה, ואיך אפשר לומר לתורני עשה מעשים אלו ואל תעשם לא מיראת עונש ה' ולא לתקוות גמולו, זה קשה מאוד, לפי שאין כל בני אדם משיגים האמת ויהיו כמו אברהם אבינו. ולכן התירו להמון שיישארו כפי דעתם, לעשות הטוב לתקוות הגמול, ולהתרחק מן הרעות מיראת העונש, ומעודדים אותם על כך ומחזקים מחשבתם בו, עד שישיג המשיג וידע את האמת והדרך המושלמת מה היא".
לא במקרה הרב קאפח מביא בביאורו, בהקשר לדברים אלו של הרמב"ם, את פרשת "והיה אם שמוע תשמעו" הנ"ל, וזאת כדי להבהיר כי לימוד תורה וקיום מצוות על-מנת לקבל שכר [בין בעולם הזה, בין בעולם הבא, בין שכר גשמי בין שכר רוחני, בין בכסף או שווה כסף ובין בכבוד ויוקרה] - הוא טוב ויאה לסכלים, אך לגיטימי (מותר), ובלבד שיקיימו את מצוות התורה, ואילו דרך האמת היא לימוד תורה וקיום מצוות מתוך אהבה ללא ציפייה לשום שכר מכל סוג ומין.
