מהות ומטרת בקשת הסליחה, מאפשרות למי שטעה, להודות בטעותו. בקשת הסליחה, עקב טעות שנעשתה, משקפת את רמת המודעות העצמית, ואת היכולת לבחינה עצמית מחודשת על דברים שנאמרו ו/או למעשים שעשינו. תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, מבוסס בעיקר על טעויות שנעשו, טעויות שנעשות וטעויות שייעשו. לכן, בקשת הסליחה משקפת את רמת המודעות העצמית שלנו. מי שטעה וביקש סליחה, צריך ללמוד על עצמו מהאירוע שהתרחש.
כאשר הטעות נעשית על מישהו אחר, הוא משמש למי שטעה בדבריו ו/או במעשיו כהשתקפות. ההשתקפות חשובה מאוד לחקירה, ללמידה ולהתפתחות, וזאת כיוון שרמת המודעות שלנו בשלב זה בתהליך שהמין האנושי נמצא בו לא מאפשרת דרך אחרת. ההשתקפות מאפשרת לנו ללמוד ולהבין את עצמנו דרך האחר, בתהליך ההתפתחותי ובמסע שלנו בחיינו לתרגום האמיתי ולהתחברות לאני העצמי, לזהות האמיתית שלנו, וליכולת שלנו לתרגום ולהבנת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
כיום האנושות חיה את חייה על-פי הרגשות הפנימיים בלבד. כתוצאה מכך, רוב, אם לא כל הטעויות שנעשות מבחינה אישית וחברתית, הן אמוציונאליות ולא רציונאליות. לכן, בקשת הסליחה מהאחר משקפת את המצב הרגשי שהיינו נתונים בו באותה סיטואציה, וללא ההשתקפות וללא היכולת לבחינה התנהגותית מחודשת של עצמנו דרך האחר, לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח בעצמנו ועם עצמנו.
מעצם ההבנה שטעינו ובקשת הסליחה, מתאפשר לנו לתקן את עצמנו ולהירגע. אם הדבר לא נעשה, אנחנו חיים עם הסבל והעינוי, שהם גורמים לנו מצפונית להתייסר עם עצמנו מבחינה רגשית. לכן חשוב, ובעיקר בריא, לבקש סליחה וגם לדעת לסלוח.
מתן האפשרות לחקירה, ללמידה ולהתפתחות אישית, מאפשר גם את הלמידה, החקירה ההתפתחותית של הקולקטיב, כדי לשדרג את עצמנו לרמה מתקדמת יותר.
מסקנה: סליחה היא הודאה בטעות שעשינו. היכולת שלנו להבין שטעינו משדרגת אותנו מבחינה התפתחותית.
סיכום: כיחידים וגם כחברה, בקשת הסליחה היא תהליך חשוב בחקירה, בלמידה ובהתפתחות, לרמת מודעות מתקדמת יותר. לכן, מעצם ההבנה שטעינו, ובקשת הסליחה, עלינו למחול על הטעות שנעשתה על-ידי מי שטעה. הענשה מטרתה לנקום, וזו אינה מחילה - במצב זה נעצר התהליך ההתפתחותי של כל המעורבים באירוע. מי שאינו סולח, סובל מצפונית. התיקון העצמי והחברתי יכול להתבצע מחקירה ומלמידה מטעויות שנעשות, בהבנת הטעויות שנעשו, בניית הרצון והיכולת הפיזיולוגית לשינויים, שמאפשרים את התיקון, את השינוי האישיותי, ההשתקפות לכך היא מעצם ההודאה בטעות ובקשת הסליחה ממי שנפגע. המחילה מאפשרת לצד השני להירגע מצפונית, ולהמשיך את תהליך החיים לחקירה, ללמידה ולהתפתחות. כאשר נגיע לשלב התפתחותי שבו נהיה רגועים, רציונאליים, שמתייחסים למהות ולמטרת החיים באופן ענייני, ייעלם בנו הקושי בבקשה ובמתן הסליחה והמחילה, רק אז נבין מהי באמת זרימת החיים באופן רגוע ושליו. אבל בעיקר נבין, מהו אותו החופש המוחלט בתהליך.
