זו שנת הלשון העברית במערכת החינוך. זה הזמן להזכיר, כי המשורר שאול טשרניחובסקי היה חבר ועד הלשון העברית ואף ערך לאקדמיה ללשון עברית ספרי מונחים. על שמו של המשורר נקרא 'בית הסופר', משכנה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. בצמוד למכון כתבי היד המפואר "גנזים" תמצאו בבית הסופר את 'מוזיאון טשרניחובסקי' - בית גנזים למופת. הרצל חקק, שכיהן בין השנים 2003 - 2005 כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים שב לדמותו של המשורר היקר, וכותב לו איגרת ממרחק השנים, מתוך קרבת הלבבות.
המשורר אינו אלא
איגרת שירית למשורר שאול טשרניחובסקי
הרצל חקק
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא צְלִיל, נֶפֶשׁ
מִזְמוֹר, כָּל מֵיתָר שֶׁנּוֹתַר.
זֶה אוֹתוֹ צָעִיף, סֵתֶר תְּכֵלֶת
נוֹשֵׁם.
הַמְּשׁוֹרֵר אֵינוֹ אֶלָּא
מֶלֶט שֶׁל תַּבְנִית, חוֹל
מִתֵּל הַקְּדוּמִים.
וְשִׁבְרֵי נִשְׁמָתוֹ מְפִיחִים רוּחַ
בְּכָל הַשְּׁכָבוֹת, בְּכָל זְמַן,
בְּצִמְאוֹן הַלָּשׁוֹן.
הִנֵּה יָדוֹ הַכֹּל מְחַבֶּרֶת:
יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, וְעֵינָיו חוֹמְדוֹת.
בְּלֶב הַיְּסוֹדוֹת,
בְּלֶב יָחִיד וְעַם וְנִשְׁבַּר
כִּי עוֹדֶנּוֹ מַאֲמִין, כִּי עוֹדֶנּוֹ שָׁר.
שׁוֹמֵעַ הַהֹוֶה לְחָשָׁיו,
כֹּחַ הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ, מְחַלְחֵל,
מִתְחַבֵּר לְמַעְיָן קָדוּם.
לָתֵת לְיָפְיָהּ הַנִּצְחִי
חֹם לְבִיבוֹת גָּנוּז, קֶסֶם שֶׁיַּבְדִּיל
אוֹתָהּ מִכָּל הַיְּקוּם.
וְקַמְתִּי כְּחֹם הַיּוֹם, לְלַבֵּב
לַמְּשׁוֹרֵר הַנֶּאֱצָל בְּצֵק תְּמוּנוֹת.
כִּי הָיִינוּ צְמֵאִים לִלְבִיבוֹת הַקֶּסֶם
הָרֵיחָנִיּוֹת, הַתְּכֻלּוֹת.
נוֹפִים שֶׁהָפְכוּ לְאוֹר,
נָגְעָה יָדוֹ, כִּי שָׁר
וְהוּא
הַכִּנּוֹר.
השיר הופיע בספר שיריי האחרון - "אנא בכוח, אנא בשיר", 2010.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
