שלום לכל קוראי הנאמנים. ראשית ברצוני לברך אתכם לשנה טובה. שתהיה לכם שנה טובה ומבורכת, שתהה זאת שנת בריאות, שנת אושר ועושר לחמדנים שבנינו, והעיקר שנצחק כל השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
ביקרתי השבוע אצל הרופא המטפל שלי בבית החולים, הוא מרגיש טוב תודה לאל. אני תמיד שמח לראותו כאדם, אך אני לא שמח לראותו כרופא מטפל שלי בבית החולים. לשמחתי הוא רופא מעולה, מבין עניין ויודע את מלאכתו על בוריה.
בקשר אלי על אף ההשתלה שעברתי לפני מספר חודשים המחלה לא פסה מן העולם. בקיצור המחלה יציבה בגופי ופעילה כבימים ימימה, רק במינון נמוך. שזה יישאר כך אני אשמח מאוד. כמו כן הבנתי חד משמעית ואף קבלתי זאת בכתובים כי המחלה שלי היא מחלה ממארת ולא ניתנת לריפוי.
ובכן לי יש מכתב כי אני לא אהיה בריא אף פעם. ואני מוסיף שצריך רק להמתין ולראות מתי מתים. אני לא מתכוון כל כך מהר למות, אך ליושב במרומים הפתרונים.
סה"כ אני מרגיש טוב עם פה ושם כאבים, במיוחד ברגליים, שמקשים עלי את החיים. כמו כן התחלתי לבצע משחק טוטו, הימורים, כמה פעמים הפעם ידקרו אותי עד אשר ימצאו את הווריד בכדי לחבר אותי לאינפוזיה. הממוצע האחרון היה שבע פעמים. בעוד שבוע ישנו חיבור נוסף - אתם מוזמנים להמר. למדייק או הזוכה המאושר ישלח ספר. אני מבטיח.
נעבור עכשיו לנושא כאוב שאני הולך ונחשף אליו בימים אלו, אך לפני כן נזכיר במילה את רוני משבוע שעבר. רוצה אני להודות בשם רוני לעשרות המכתבים שהוא קיבל, העברתי לו אותם. כמו כן לאנשים הטובים אשר הזמינו אותו למסעדה, ולבילוי בספא, והכל על חשבון המזמין. בשבוע הבאה לאחר שרוני יבקר את החברים החדשים, אם ירצה נפרסם תגובות וחוויות של רוני והחברים החדשים שלו.
נחזור לנושא שאני נתקלתי בו בצורה המכוערת ביותר מצד נערי האוצר מדושני העונג וכן מצד שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות אשר שמו להם למטרה להתנכל כמה שיותר לחולי סרטן מזן מיוחד.
להלן הסיפור בחלקו, את הסיפור המלא תוכלו לקרוא בעוד מספר שבועות במכתב אישי שאפרסם באתר הזה והוא יופנה לשר הבריאות ומנכ"ל משרדו המדושן מעונג. להלן הסיפור:
כאשר אנו עלינו ארצה לפני כחמישים שנה עלינו לארץ בעזרת הג'ויינט - הסוכנות היהודית, ובעזרה קטנה של מדינת ישראל. בדרך הארוכה בה נסענו ברכבות דרך מחצית אירופה הגענו למחנה מעבר ענק בנפולי שבאיטליה, שם שהינו מספר שבועות עד אשר הגיעה אוניה אשר עלינו עליה והפלגנו הפלגה ארוכה למדינת ישראל. כיום הולכת ומתבהרת אצלי התמונה המלאה מדוע שהינו במחנה הנ"ל כמה שבועות ומה הזכרונות אשר צצים ועולים אצלי כילד ממחנה זה.
אלו זכרונות אשר לא קישרתי אותם לכלום כי הם מעורפלים אצלי אף כי אני זוכר אותם כסיוט. הדברים הולכים ומתבהרים אצלי - מדוע אצלי כילד השיער היה תמיד דליל, ומדוע במשך שנים כילד בבית הספר היסודי כל שבוע מספר פעמים בשבוע הלכתי לרופא כי כאבה לי הבטן והיו לי בחילות והקאות. היום עולים בי זיכרונות עמומים ולא ברורים. ובכן, התחלתי לחפש פתרונות והתחלתי להבין את התמונה כולה. מדינת ישראל בשנותיה הראשונות לא רצתה לקלוט את מאות אלפי הפליטים היהודיים שזרמו אילה ונשאו אי אלו מחלות שהמדינה סברה כי לא טוב שיהודים אלו יכנסו למדינה עם כל צרותיהם הבריאותיות.
המדינה אשר הוקמה לתת בית לאומי לכל אלפי הפליטים היהודיים באשר הם לא יכלה למנוע את בואם לארץ מולדת, אך ניסתה לפתור בעיות רפואיות אלו כאילו, אז המדינה פתחה במספר רב של מחנות פליטים ועולים מרפאות שונות ומשונות אשר טיפלו "כאילו", אך בפועל גרמו לסבל רב ובהמשך למחלות סרטן למטופלים. המכה הייתה מחלת הגזזת. כמעט כל ילד במחנות הללו עבר טיפולים שונים ומשונים, מטיפולים תרופתיים ועד לטיפולי הקרנות, כאשר ההורים עברו טיפולים תרופתיים וכולם עברו בדיקות רנטגן וכן חיסונים רבים.
הטיפולים הנ"ל הועברו בכל מחנות הפליטים והמעבר, במרוקו, מרסי, נפולי, ובמיוחד במחנה הקליטה והמעבר שבחיפה.
גם אני עברתי את הטיפול הידוע לשמצה. כאשר המדינה הבינה את אשר עשתה ברבות הימים, השמידה או פשוט העלימה את כל המסמכים בנושא הנ"ל ולא נשאר כמעט תיעוד. על כן מספר חברי כנסת חכמים התכנסו והעבירו את חוק הגזזת, חוק שנערי האוצר מדושני העונג ומנכ"ל משרד הבריאות, ונגרר אחריו שר הבריאות, אשר הבינו כי יש צורך לשלם פיצויים לנפגעים, החלו מייד לפעול למען גרירת הנפגעים חולי הסרטן לאורך שנים בכדי שימותו לפני שיקבלו פיצויים.
מי שמת משפחתו אינה זכאית לפיצוי. אני חושב שמבחינת נערי האוצר וראשי משרד הבריאות ככל שחולף הזמן ומתים יותר נפגעים כך הם מרוויחים פחות תשלומים. אפשר לחשוב שזה יוצא מכיסם. מה היה קורה אם הם או מי מבני משפחותיהם היה נפגע, או אז, בשמור לי ואשמור לך היו מסדרים מדושני עונג אלו את הנושא.
להלן פרוט קצר ותמציתי של חלק מהבעיות הקשות בהם נתקלים נפגעי הגזזת במימוש זכויותיהם על-פי החוק לפיצוי נפגעי הגזזת:
בשנת 1994 חוקקה מדינת ישראל חוק שנועד לפצות את עשרות אלפי הילדים שקיבלו במהלך שנות ה-50 הקרנות נגד מחלת הגזזת, שהיא פטרייה בעור הקרקפת. ההקרנות ניתנו הן בישראל והן בחו"ל כחלק וכתנאי לעליית מאות אלפי העולים שביקשו לעלות לישראל לאחר הקמתה.
הטיפול היה טיפול מאוד קשה וטראומטי אשר כלל הקרנות מסיביות לראש. לאחר מכן היו מורטים את השיער שלא נשר בשעווה חמה מעורבת עם דבק, מורחים יוד ומורטים את השערות החולות שצמחו עם פינצטה. לאחר מכן נשארו הילידים המוקרנים עם קרחות משך חודשים ממושכים.
כתוצאה מההקרנות המסיביות שניתנו נגרמו נזקים קשים ורבים, אשר חלקם, כמו קרחות קשות, הופיעו סמוך לאחר ההקרנות ומחלות נוספות הופיעו שנים רבות לאחר מכן.
הנזקים כוללים קרחות ונשירת שיער קשה ומוקדמת. צלקות בראש, בצוואר, בעורף, ובפיאות. בנוסף נגרמו פגיעה בעור הקרקפת, כוויות ועור יבש, גירודים קשים ותופעות של דלקת בעור הקרקפת- נזקים אלו נקראים רדיו דרמטיטיס.
בנוסף הופיעו מאוחר יותר גידולי מוח, גידולים ממאירים באזור הראש והצוואר, לוקמיה וסרטן הדם, וגידולים שפירים בבלוטת התריס. רבים מנפגעי הגזזת מתלוננים על כאבי ראש קשים ביותר משך כל השנים, נזק ופגיעה קשה בשיניים מגיל צעיר כולל נשירת שיניים מסיבית, פגיעה בראייה ובשמיעה. רבים מהם נאלצים להיעזר בפיאות נוכריות משך 50 שנים ומוציאים אלפי שקלים בשנה לרכישתם.
החוק לפיצוי נפגעי ההקרנות נגד הגזזת הכיר ברשימה מצומצמת ביותר של מחלות עליהם זכאים לקבל פיצוי:
קרחות באזורים מצולקים בקרקפת, גידולי מוח שפירים מסוג מנינגיומה לדוגמא וגידולי מוח ממאירים, גידולי עור סרטניים בעור הקרקפת והצוואר, גידולים ממאירים בראש ובצוואר ובתוכם גידולים ממאירים בבלוטת התריס, ולוקמיה.
החוק לא קבע פיצוי ואינו מכיר בטראומה הנפשית ובסבל הקשה שנגרם לילדים מעצם הטיפול הטראומטי המשפיל והכואב של ההקרנות ומהעובדה שנאלצו לעבור מסכת של השפלות ונידוי חברתי לאחר מכן. על כך אכתוב פרק מיוחד על ההרגשה להיות קרח כאשר אתה ילד.
בנוסף, ועל אף מחקרים מדעיים ברורים המלמדים על קשר ישיר בין גידולים שפירים בבלוטת התריס להקרנות, הידועים מזה למעלה מ-5 שנים למשרד הבריאות, לא מכירים במחלה זו כנזק בר פיצוי. החוק אינן מפצה את המוקרנים אשר שילמן עשרות אלפי השקלים כל חייהם לרכישת פיאות נוכריות או לטיפולי שינים יקרים מאוד.
בנושא זה העמותה לקידום ענייני מוקרני הגזזת פועלת בניסיון להביא לתיקון החוק למעלה מ-6 שנים, אך ללא תועלת, בשל התנגדות משרד האוצר בשל צורך בתוספת תקציבית להוצאה שהפכה לנטל בעיניהם.
עד לפני כשנתיים היו נפגעי הגזזת מקבלים אחוזי נכות על-ידי ועדות רפואיות מיוחדות מטעם משרד הבריאות עבור צלקות בנפרד, עבור נזקי עור מסוג רדיו דרמטיטיס בנפרד ועבור קרחות בנפרד. בנוסף היו הוועדות מכירות בפגיעה הנפשית שנגרמה לאנשים שסבלו מקרחת וכיעור קשה של הקרקפת מילדותם.
כתוצאה מכך היו מקבלים אחוזי נכות גבוהים יחסית שהביאו לכך שנכותם המשוקללת עברה את 40% וזיכתה אותם במענק חד פעמי וקצבה חודשית קטנה.
בעקבות לחץ ממשרד האוצר וממשרד הבריאות שונתה המדיניות ולאחר שהמדינה טענה בדיון בבית הדין לעבודה כי נזקי הרדיודרמטיטיס אינם כלולים בחוק ואינם מופיעים בו ועל כן אינם ברי פיצוי, ניתנה הוראה לרופאי הוועדות להפסיק לתת פיצוי עבור נזקים אלו ונקבע כי זכאים לפיצוי רק אלו שיש להם קרחות באזורים מצולקים בקרקפת. קרחות באזור לא מצולק, דלילות שיער קשה שאינה מלווה בצלקות אינם מוכרים ואינם ברי פיצוי.
כך קרה שמזה שנתיים אחוזי הנכות שנפסקים קטBU בחצי עד שני שליש. לגבי רבים מהנפגעים נקבע שהקרחות מהן הם סובלים מילדות או מנערות הינן קרחות גבריות, או דלילות שיער הקשורה לגיל ולא נקבעת להם נכות כלל.
כתוצאה מכך נוצר מצב אבסורדי שבמשך 7 שנים, עבור אותם נזקים ממש, אנשים שהקדימו לתבוע, קיבלו סכומי פיצוי של 120,000 עד 150,000 שקל ואילו כיום נפגעים עם אותם נזקים בדיוק מקבלים בין 20,000 ל-35,000 שקל. רוב הנפגעים שסובלים מקרחות מקבלים פיצוי זעום ומעליב של 6,000 שקל עד 20,000 שקל לכל היותר, ורבים לא זוכים לפיצוי כלל.
זוהי אפליה נוראית, בלתי מתקבלת על הדעת, מקוממת ומתסכלת, אשר אינה נתפסת על הדעת.
פניות רבות לשר הבריאות לתקן עיוות נוראי זה ולתקן את החוק על-ידי הוספת נזקי הרדיודרמטיטיס כחלק מהמחלות המוכרות בחוק לא נענו. נוצר מצב שבו כיום אנשים מגישים תביעות, ממתינים למעלה משנתיים ,נאלצים לעבור ועדות שונות ולבסוף קובעים להם פיצוי של 6,000 שקל. האם פלא הוא שהם מרגישים שהמדינה שפגעה בהם בילדותם, הקרינה אותם וגרמה להם לסבל כל חייהם, יורקת בפניהם ?????
בעיה קשה וחמורה ביותר נוספת הנה הפסקות חוזרות ונשנות בעבודת ועדת המומחים הפועלת מכוח החוק. לאחר הגשת תביעה לפי החוק, אמורים התובעים לעבור ועדה שבראשה עומד שופט ושני רופאים, זו ועדת המומחים. תפקיד ועדה זו הינו לאשר שהתובע אכן קיבל הקרנות נגד גזזת. ללא אישור זה לא יוזמן התובע לוועדה רפואית, שתפקידה לקבוע את נכותו והוא לא יוכל לקבל את הפיצוי המגיע לו. כלומר שהבדיקה ואישור הזכאות על-ידי ועדת המומחים הם שלב שבלעדיו לא ניתן לקדם את הטיפול בתביעה.
מאז תחילת מימוש החוק, פועלת ועדת מומחים אחת ויחידה, אשר יושבת במרכז לפיצוי נפגעי הגזזת בתל-השומר. תפקידה לדון בעשרות אלפי התביעות של אזרחים מכל רחבי הארץ אשר אמורים להגיע לוועדה.
מאז תחילת עבודת הוועדה חלו הפסקות חוזרות ונשנות של העבודה. לפני כ-3 שנים הופסקה עבודתה למשך מספר חודשים כיוון שמשרד האוצר סירב להעביר את התקציב הדרוש למימון עבודת הוועדות והמרכז. רק לאחר שהוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, ויום לפני הדיון בעתירה, הסכים האוצר להעביר את התקציב הדרוש. כשנה לאחר מכן הופסקה עבודת הוועדה כיוון שהביתן בו נערכו הוועדות נהרס ולא נמצא ביתן חילופי. לאחר לחץ מסיבי על משרד הבריאות נמצא ביתן חדש, אשר עבר שיפוצים ממושכים. שוב הופסקה פעולת הוועדות ל-5 חודשים
במהלך שנת 2004 הופסקה פעולת ועדת המומחים פעמיים. לראשונה בחודש אפריל "מסיבות טכניות", ולאחרונה שוב הופסקה עבודת הוועדה, שכאמור הינה ועדה יחידה ובלעדית, בתחילת חודש אוגוסט. בהודעה שנשלחה לגבי תיק המצוי בדיון בבית הדין לעבודה, נמסר כי הוועדה נמצאת בחופשה עד לאחר החגים. ככל הנראה הפסקת עבודת הוועדה נובעת שוב מבעיות תקציביות או בהמתנה של נערי האוצר מדושני העונג ומנכ"ל משרד הבריאות ושר הבריאות הנגרר על-ידיהם למותם של כמה שיותר חולים.
כתוצאה מהפסקת עבודת ועדת המומחים, הנפגעים, שחלקם אנשים מבוגרים וזקנים וחלקם חולים במחלות קשות ואף סופניות כמוני, נאלצים להמתין שנתיים, לזימונם לוועדת המומחים.
האם יעלה על הדעת, שוועדה שאמורה לתפקד ולעבוד מכוח חוק, שהיא ועדה יחידה שדנה בתביעות של אלפי נפגעים, תפסיק את עבודתה למשך חודשים או "תצא לחופשה"???? זוהי הפרה בוטה של החוק וזלזול מחפיר בתובעים שהגישו תביעה חוקית ובירור תביעתם נמנע מהם.
חשוב לדעת כי על-פי החלטה שרירותית של משרד הבריאות, היה ותובע הולך לעולמו בטרם נתבררה תביעתו ובטרם אושרה זכאותו על-ידי ועדת המומחים, "תביעתו מתה איתו" ושאריו אינם זכאים לקבל את הפיצוי שהגיע לו. כלומר אדם שנפגע מסרטן במוח או סרטן הדם, ומחלתו הינה תוצאה של ההקרנות שקיבל בילדותו נגד מחלת הגזזת, והוא מת כתוצאה ממחלה זו, בטרם התבררה תביעתו, לא יהיה זכאי לקבל את הפיצוי המגיע לו ושאריו לא יוכלו לקבל את הפיצוי במקומו. לכל היותר הם יוכלו להגיש תביעת שארים ולקבל בגין מותו של יקיריהם 37,500 שקל לאלמן או לאלמנה ועוד 37,500 שקל במקרה שנותרו גם ילדים קטינים. אם תובע נפטר ממחלה שאינה מוכרת על-ידי החוק ותביעתו טרם נתבררה אין כל פיצוי.
אמנם לאור הזמן הממושך שתובעים נדרשים להמתין עד לזימונם לוועדה, אנשים חולים מאוד, כמוני, רשאים להגיש בקשה להקדמת זימונם לוועדת המומחים, אולם מי שאמור לדון בבקשה ולאשר אותה היא ועדת המומחים, אותה ועדה שחוסר תפקודה הביא למצב בו התובעים נאלצים להמתין שנתיים לברור תביעתם ואישור זכאותם.
כך נוצר מצב שבו אנשים חולים, במצב סופני או חמור מאוד מנועים מלמצות את זכויותיהם על-פי החוק, כיוון שמדינת ישראל, משרד האוצר ומשרד הבריאות מאפשרים ואולי גם מעודדים ויוצרים את המצב שבו הוועדה אינה פועלת ואינה עובדת משך חודשים מידי שנה. בינתיים התובעים, הולכים ומתמעטים, חלק בגלל גילם המבוגר וחלק כתוצאה ממוות בגין מחלות קשות.
מכתב שנשלח בעניין זה לשר הבריאות בתחילת חודש אוגוסט, לא זכה אפילו לתגובה או תשובה והתחושה היא שמדינת ישראל הפנתה עורף למוקרני הגזזת ועושה כל שביכולתה לחנוק ולמוסס את החוק, שהיא עצמה חוקקה במטרה לפצות אלפי נפגעים שהוקרנו בילדותם בהוראת המדינה.
אלו בתמצית רק חלק קטן מהבעיות הקיימות, במימוש החוק לפיצוי נפגעי הגזזת.
חשוב לציין שחלק חשוב במאבק נוטלת העמותה לקידום ענייני מוקרני הגזזת שבראשה עומדת מלכה כהן גלבוע. אני מתכוון לטפל בזלזול זה בכבוד האדם באופן יסודי. המכתב הקרוב האישי יהיה קשה ביותר לחסרי רגש אלו אשר יושבים במשרותיהם וכל כוונתם היא למשוך חולים אלו עד יום מותם.
ברצוני להזכיר לכל הקוראים כי אני זקוק עדיין נואשות להצטרפות חברים למען הקמת מחלקה לטיפול בחום בחולי סרטן. המען להרשמה ת.ד.6007 ראשון לציון. יש לצרף המחאה על 100 שקלים ולרשום לפקודת א.ל. נוהר בע"מ אני זקוק לכ-40 מצטרפים חדשים ואז נכריז על תחילת הפעילות. כל מצטרף יקבל מניה אחת בחברה אשר שמה לעצמה למטרה להקים מרכז רפואי לטיפול בחום בחולי סרטן. יש לכם אפשרות לפני ראש השנה והימים נוראים ויום הכיפור להצטרף למען מטרה קדושה.
_____________
מכתבים ותגובות לאלכס:
alex@levin.name
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
