הו אלוהים, אלוהים אדירים! אנחנו מרבים להשתמש בביטויים אלו, שהם חזקים ומושרשים ביותר אצל האדם. למעשה יש המגדירים את אלוהים כחלק מהד.נ.א. שלנו! אבל האם אלוהים קיים, או שהוא יציר דמיוננו (והרי אומרים הכול הוא פרי הדמיון שלנו...) הדתות שלנו מגדירות את חוסר האמונה באלוהים כחטא הגדול ביותר של האדם. אבל למעשה, אלוהים כפי שהוא מוגדר בספר "אחדות עם אלוהים" (מאת ניל דונאלד וולש, מחבר רב המכר "שיחות עם אלוהים") הוא אשליה של החיים.
הספר "אחדות עם אלוהים" מגדיר את החיים כמשהו שפשוט קורה ומשתנה כל הזמן. כדי שנוכל להגדיר את החיים, לכמת אותם ולשלוט בהם, אנחנו מייחסים להם תנאים מסוימים, אבל לחיים אין שום תנאים, הם פשוט חווים.
אני מה שאני – ככה מגדיר אלוהים את עצמו.
למעשה אנחנו לא יכולים להבין את מהות האלוהים, כי אנחנו חלק ממנו – רק כשאנו נחיה באשליה שאנו נפרדים, נוכל לחוות אותו או להאמין בו. כלומר, גם אלוהים, כמו כל הדברים בחיים, הוא אשליה... אלוהים הוא בלתי מוגדר, הוא פשוט תהליך בהתהוותו...
אלוהים הוא כל מה שישנו, הוא לא תנאי, הוא חסר תנאים, הוא משהו שפשוט משתנה ואי-אפשר להגדיר אותו.
האמונה באלוהים, כמו כל שאר האמונות שלנו, היא אם כן משהו שהוא מוטל בספק, ניתן לשינוי. ממש כמו שהמדע שינה כל הזמן את ההגדרות שלו את המציאות – פעם כדור הארץ שטוח, פעם הוא עגול. הטעות שלנו היא לחשוב שפעם המדע צדק ופעם טעה. הכול משתנה ועתיד להשתנות – האמת היא רק מה שקורה עכשיו – כל השאר אינו קיים למעשה...
תורת הקוונטים כבר הוכיחה שרק הדבר שאנו מתבוננים בו, כלומר מאמינים בו, קיים באמת. כל דבר קיים גם בצורת חומר וגם בצורת גל – כאשר דבר אחד שונה מהשני לחלוטין! הו אלוהים! לא אלוהים! שני הדברים נכונים אם כן, להאמין או לא להאמין זאת אם כן לא השאלה, זאת התשובה...
